בחיוך ובמציאה מתמדת :)

להתחיל לחיות כמו שצריך.

יש לי פעם בתקופה (די ארוכה - כמה שנים) את התחושה הזו שאני צריכה להתחיל לחיות נכון.

עכשיו זה בדיוק זה. וזו תחושה מציקה כזו. קצת עמוסה, קצת נעימה, קצת אופטימית עם ניחוחות של החמצה, אולי? כאילו צריך לפרק כמה לבנים ולבנות אותן מחדש, לטייח, לצבוע, לקנות שידה חדשה, להתחדש. לנשום אוויר של פסח, של התחדשות, נקיון ואביב.

ועכשיו יש לי את התחושה הזו שוב, מגרדת מבפנים ושואלת: "מה אפשר לעשות אחרת? איך עושים את זה כמו שצריך? מה צריך לפרק, מה לבנות מחדש, ומה עדיף שישאר כמות שהוא? והעניין הוא שאין זמן  אמיתי להרהר. תעזבנו יום - יעזבך יומיים. ואנחנו כסוס שועט במלחמה, רודפים אחרי הרגע, המחר, הדרישות, הבקשות, הרצונות, ורובם בעיקר לא שלנו. כמעט כולם לא שלנו.

אני אסיים כאן.

שיהיו לי בשורות טובות בקרוב בע"ה. המון שמחה בע"ה.

בשורות טובות :)

רק אור! :)