ואני חשבתי שיהיו לי תגובות לפוסט הקודם... ואני חייבת לציין שדי
התאכזבתי. שכחתי כנראה את העקרון הבסיסי שאומר כדי שישארו הקוראים הם
צריכים שיהיה להם משהו לקרוא. כלומר, צריך לכתוב. ואי אפשר פתאום אחרי כמה
חודשים להמציא את הגלגל מחדש ולכתוב ולזכות באהדה.
בכל מקרה, יצא לי לעבור ביום חמישי על כמה טקסטי-עבר שלי, בעיקר מהתקופה
שבה הייתי שמיניסטית ובת שירות, ומה אני אגיד? התגעגעתי. לא לאני של אז
(שמסתבר שהיתה מבולבלת ומחפשת יותר משזכרתי) אלא לכתיבה שלי, לזמנים אחרים.
ומה עוד מסתבר? שאני כותבת בכלל לא רע. אני יודעת לומר את דעתי, כשיש כזו, לנסח רעיון, לנסח מחשבה ולהעביר אותה.
ואיכשהו כל הפחד הזה שלי לשבת מול מקלדת ולנסח את עצמי לדעת פחות
משמעותי, ואני חושבת לנסות ולפתח את זה. עוד לא החלטתי אם כאן או באכסניה
אחרת, אבל עדיין, נראה לי שאעשה את זה. בתקווה שהפחד מחוסר האנונימיות לא
ישתק אותי.
שיהיה שבוע טוב, מלא ברעיונות מנוסחים.
שבוע שמח ומוצלח:)
שיהיו לנו בחירות טובות ויחוסו עלינו משמים שתוצאות הבחירות יהיו טובות לכולנו.
נ.ב: נזכרתי בפוסט הזה של אין מלך בישראל שכתבתי בבחירות 2009. איזה כיף הוא היה! :) מוזמנים גם אתם לנוסטלגיה.