בחיוך ובמציאה מתמדת :)

לכל מי ששואל את עצמו למה למען ה' הכותרת קשורה אני מוכנה לומר שזה לכבוד הפעם הראשונה שקניתי נעליים ללא עזרה (אפילו טלפונית). הידד לי. ואגב, תוך  זמן קצר מאוד ה"עסקה" התבצעה.

עכשיו אתחיל בשעטו"מ את הפוסט:

החילותי היום לכתוב פוסט, אבל מאחר וביד גסה סגרתי את המחשב בעודו דולק הקטע "לא נשמר" כמו שאוהבים כאן לומר, בישראבלוג. יותר טוב, דהיינו- הכל לטובה.

התקנתי בערך שלוש פעמים אייסיקיו היום, ומחקתי אותם.

שמתי לב לדבר מעניין: כשאני מורידה משהו ורואה שכבר 75 אחוזים הושלמו אני ממש שמחה ואומרת לעצמי  שהרבה אחוזים הותקנו. אבל אם אותו ציון היה מתנוסס על מבחן כלשהו הוא היה מתקבל בבכי קורע לב. ככה זה.

-

במוצ"ש, כשאייס גירל וורד היו כאן, עשינו רשימה של דברים לקחת לסמינריון. בשלב מסויים קלטתי שהדברים מסתכמים בבגדים ואביזרים נלווים.

עד מתי אפשר להמשיך ולהוכיח את היותנו בנות??

אה, והשופינג שעשינו ביום א' המשיך והוכיח את זה...

זה מצחיק עד כדי מזעזע עד כדי אבסורדי המצב הזה. אחים שלנו בצפון, משקשקים מפחד עם כל אזעקה, יושבים במקלטים יומם וליל ואנחנו יוצאות לקניות בעיר ונפגשות לשיחה תרבותית על מצע של פשטידות, פסטה, תפו"א וסלט. עד איפה הגענו?

המצב המתואר נ"ל לא הפריע לי בגרוש ללכת ביום ב' לאיקאה ולקנות לחדרי שידה חדשה. המון האנשים שעשו בדיוק כמוני לא חשו כפי הנראה בשום רגשות אשם, או כך לפחות היה נראה לפי העגלות שלהם...

אגב, זו הפעם הראשונה שאנחנו קונים רהיט מאיקאה.

כשהגענו הביתה גילינו מתחת לחזות התמימה של שני קרטונים כבדים אינספור ברגים, עשרות חלקים לא ממש מזוהים וחוברת אחת שלא כתובה בה אפילו מילה אחת. (בעצם.. המילה "איקאה". נחשב?)

היה ממש נחמד להרכיב את זה. זה כמו פאזל ענק (ויקר, אם יורשה לי לציין) שבסופו (אם עושים את זה נכון) מקבלים שידה. בעצם, זה היה כ"כ נחמד שחשבתי להציע את עזרתי לאיקאה בהרכבת רהיטים. [בתשלום כמובן] (אבל אני לא אעשה את זה).

אז עכשיו ניצבת בחדרי שידה חדשה וכל שאר הרהיטים מנסים להתרגל לנוכחותה בחדר. גם אני.

מי שמכיר אותי- מוזמן לבוא ולראות.

אה, בלי קשר:

יש לי מאוורר קטן וחמודבחדר. על הקופסא שלו כתוב כזה דבר: "מאורר "8 אובלי זק"ש".

יום אחד שהחברות שלי היו אצלי הן שאלו מה זה למען ה' זק"ש. אז אמנם ניסינו למצוא ראשי תיבות מצחיקים וזה לא ממש הלך אבל אני הבנתי לאחרונה מה זה אומר!

הרי לכם: זק"ש: זיהוי קורבנות שרב.

אגב, סתם שתדעו- השבדים האלה מאיקאה כל כך מדוייקים שממש בסוף העבודה לא נשארו ברגים או  מסמרים בכלל!

אבל משהו בכל זאת נשאר- ריבוע כזה מלבד ובו ארבע עיגולים. אפילו בחוברת לא מראים מה עושים איתו. מישהו יודע?

ניסיתי למכור היום ספרים לחנות ספרים. לא משנה שנתנו לי בערך עשרה שקלים על כל ספר- לא לקחו לי את כל הספרים! אין לי למי למכור אותם!

יש לי שם שני ספרי אנגלית שקניתי במאה שקל, ספר חלמי"ש (שלושים שקל בקירוב) וספרי מתמטיקה (חמישים שקלים בערך) שעכשיו חסרי בית!

איזו חוצפה מצד משרד החינוך! ואיזה מזל שלא סחבתי לשם גם את ספרי הפיזיקה שלי כי מסתבר שגם אותם אני לא יכולה למכור!

(ריבוי סימני הקריאה הוא מכעס חבוי בי. סחבתי את הספרים האלה כל הדרך לעיר ונתקעתי איתם בסוף!!!)

-

למי ששם לב- יש עיצוב חדש לבלוג. אייס גירל ברוב טובה הסכימה לעצב אותו מחדש בירוק (בקשה שלי, בעיקר כי רציתי הרגשה של רעננות והתחדשות בבלוג...).

למי ששם לב לתמונה, היא בחסות נועם (לא נראה לי שמישהו פספס את שמו...) הידוע בכינויו "המופרע" בכיפה. שכוייח, נועם!

ותודה לבתאל, שמבלי משים גרמה לי להרגיש טוב, כי היא כתבה שהבלוג הזה משדר בצבעיו הנוכחיים בדיוק את מה שהתכוונתי שישדר.

היה לי שבוע מעייף ומהנה כאחד בינתיים.

שנשמע רק בשורות טובות, אמן!

אני:)