בחיוך ובמציאה מתמדת :)

היו לי כל כך הרבה תכנונים לפוסט הזה. אבל אני צריכה לישון עוד מעט ולא אספיק לכתוב ה-כ-ל.

עוד בערך 9 שעות אני אצא לכיוון ירושלים עיר הקודש בדרכי לסימנריון השירות הלאומי.

קבעתי כבר עם ורד ואייס גירל לנסוע באותו אוטובוס, ואני מאוד מקווה שיהיה טוב.

-

המחשב שלי מנסה לשבור שיאים ולהוכיח לי מדי יום עד כמה הוא שונה , מיוחד ואחר. אני מעדיפה לומר שהוא מעצבן. הוא החליט היום שהוא לא מחובר לאינטרנט ולא עזר בית דין- עד שלא הדלקתי אותו שוב הוא לא קלט שהוא מחובר.

-

אני רוצה רק לומר מילה או שתיים לגבי הפוסט הארוך שרציתיי לכתוב כאן, ולא יצא לי (בע"ה בהזדמנות, דהיינו- כשאני אחזור...).

רק רציתי לומר שזה כל כך חשוב לנו לשמוח. אני יודעת שזה נשמע נורא קיטשי ואולי אפילו טיפשי בפשטותו אבל זה נכון.

אנשים, תשמחו עם מה שיש. כי ברוך ה' לרוב האנשים שיכולים להיכנס לכאן יש את האמצעים לחיות בכבוד, יש אוכל במקרר ובגד ללבוש, ואם אנחנו לא צריכים לנהל מלחמה על הקיום שלנו אז מה שנותר לנו זה לשמוח מכל מצב בו אנו נמצאים.

נראה לי שמרוב שאני ממהרת יוצאות לי מילים עקומות משהו. העיקר- התוכן, התוכן

-

אני אוהבת שיחות נפש. הרבה זמן לא היתה לי אחת כזו (לפחות שנה) אבל זה כל פעם מדהים אותי מחדש. האפשרות של שני בני אדם להיפתח האחד כלפי השני ולהבין האחד את השני נראית מופלאה בעיני.

נראה לי שפיספסתי ביום רביעי שחנ"ש עם אנג'י. חבל.

[אם כבר הזכרתי אותך, אנג'י- אז שתדעי לך שאני אוהבת אותך ומעריכה אותך ותודה על האירוח המקסים. ובהזדמנות זו אני רוצה לבקש את המתכון לפשטידת הקישואים, אם אפשר...]

אה, ורציתי לומר תודה לכולכם- לכל אלה שקוראים כאן ומגיבים, ממש תודה.

היתה לי הפתעה נהדרת. יישר כח.

אז תודה ל: (הסדר אקראי)

ורד (בוגה בוגה בוגה?)

ש"מ

רק אני:)

סמילקי

בר (כמה טוב לראות אותך שוב)

המעריץ המסתורי (אני חייבת לציין שהסתקרנתי...)

יעל

ולסתם זאת שעברה כאן במקרה- אין לך מה להיבהל. באמת. אין כאן אנשים מוזרים.

מצטערת שלא הגבתי לתגובות, פשוט היו לי בעיות במחשב...

אז.. נתראה!

שיהיה לכולכם שבוע נפלא, ורק בשורות טובות!

תתגעגעו אליי. אני יודעת שאתגעגע...

אני:)