| 8/2007
 אז מה היה לנו כאן?
כבר שש שנים לישראבלוג, איך שהזמן חולף לו... ואיזה יופי זה, אה?
אז דבר ראשון- מזל טוב לישראבלוג:) מי ייתן ונדע כולנו עוד ימים מאושרים, פוסטים מלאי משמעות, רק טוב, ושנסזפר רק על דברים טובים לא מתוך אופטימיות היסטרית אלא בגלל שאלו יהיו הדברים היחידים בחיינו. (הדברים הטובים)
ועכשיו, אחרי ברכה אופטימיתצ שכזו- לפוסט עצמו, גם הוא ברוח אופטימית, כצפוי או שלא כצפוי.
-
כפי הנאמר בפוסט הנ"ל התכוונתי לצבוע את החדר שלי, ובתור אחת שהיא לא רק דיבורים אכן ביצעתי. אמא שכנעה אותי לרדת מהכחול (שהיה אמור בכלל להיות תכלת) בחדר שלי, ולהמיר אותו בצהוב. בסוף גם שוכנעתי שלא להמיר את כל החדר שלי לצהוב, אלא להשאיר אותו בורוד. אבל לא אחת כמוני תוותר על משאת חייה לצבוע את חדרה הקט, ועל כן חידשתי את הוורוד בחדר, וגם צבעתי קיר בכניסה לחדרי בורוד. עכשיו יש לי כניסה צבעונית לחדר, וזה ממש מעלה חיוך:)
[לא. העובדה שיש לי חדר ורוד לא אומרת שאני פקאצ'ה. הורוד, כמו ששירה אומרת הוא "בגווני לבן" {וגם הצהוב הנוכחי} אז אין מה להבהל.]
ולעניין שונה לחלוטין- לימודיי נהיגה. בשעה טובה ומוצלחת אחרי כמה שיעורי נהיגה, חודש של לימודים מפרכים, חזרה על שאלות ותמרורים שבחיים לא ראיתי בנסיעה- ניגשתי לתיאוריה.
מסתבר, אגב, שרוב האנשים בעולם לא אוהבים את החלק המכאני של לימודי התיאורייה, דהיינו המנוע ושאר חלקי הרכב. אני לא יודעת להסביר את זה, אבל לי אישית לא היתה שום בעייה עם החומר הזה, ולהפך- ארהבתי אותו מאאוד, ותרגלתי אותו פי 2 מכל חומר אחר.
אגב, הלימוד לתיאוריה מתאפיין בכך שהוא בנוי מפרטים שאף אחד לא שם לב אליהם בקריאה של החומר, אבל בשאלות דווקא הפירוטים האלה נשאלים.אולי רק בהיסטוריה המצב דומה. חבל שבהיסטוריה הבחינה היא לא אמריקאית:)
השבוע נסענו, אני ומשפחתי, למפעל העיתונים של ידיעות אחרונות, שם לא הראו לנו כלום, חוץ אולי מהמכונות דפוס שלהם, שמדפיסות 26 עיתונים בשניה(!) ע"פ מה שאמרו לנו שם.
בכלל, בזמן האחרון אני סולדת משהו מהעיתונות המסחרית, כפי שאני קוראת לזה, דהיינו לעיתונים כמעריב וידיעות, שבזמן האחרון הופכים כל דבר לכותרת ענק, גם כשאין בדברים ממש. לפעמים אני מרגישה שמעריב, לפחות,פועל בשיטת המכרז הכפול- מי שמביא יותר מילים על נושא מסויים זוכה בכותרת, גם אם יש דברים הרבה יותר מהותיים, שראויים לפרסום הרבה יותר. העיתונים הפכו ממוסחרים- מי שמביא כותרת יותר אדומה, גדולה ומאיימת- מגדיל את תפוצתו.זאת בניגוד לעיתונאות הממסדית, או למה שמתיימר לכך- דהיינו עיתון הארץ. עכשיו, לפני שאקבל כאן תגובות נאצה על עובדה שאני מעדיפה לקרוא הארץ, אני חייבת לציין שכל האמור לעילך וכל הנ"ל אמור לגבי חדשות. מודה ומתוודה- לא יצא לי לקרוא, את מוספי הארץ בצורה ראוייה לציון בימות החול, ועל כן אינני יכולה להשוות לגבי המוספים.
בכל מקרה- מאסתי בעיתונות הצבועה והממוסחרת, והבעיה היא שהכולם כאלה, במידה כזו או אחרת.
בכל אופן, כרגע אני קוראת הארץ, חוץ מבסופי שבוע,אז גם מעריב מצטרף לחגיגה:)
אם גם אתם רוצים, עשו מנוי להארץ! הנה אתר הארץ. מוזמנים.
(אה, הם לא משלמים לי על זה. אם אתם מועניינים לדעת.)
אני אזוז לי:) שיהיה לכם המשך יום נעים ורק אושר!
והעיקר- שתהנו ממה שאתם עושים או לא עושים:):):)
רק אושר!
אני:)
נ.ב- אני חייבת לכתוב רשמים מהחתונה, בהזדמנות. רק אושר!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
