לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

בחיוך ובמציאה מתמדת :)


מצאו פנאי להיות ידידותיים- זוהי הדרך אל האושר. מצאו פנאי לחלום- בכך אתם רותמים את עגלתכם לכוכב. מצאו פנאי לאהוב ולהיות נאהבים- זוהי הזכות השמורה לאלים. מצאו פנאי לצחוק- זוהי המוסיקה של הנשמה...

כינוי:  רק אור!

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

ספירת המלאי שלי


אז התבקשנו מטעם עורכי הנושא החם לציין נקודות ציון בחיינו. נקודות שהשפיעו על חיינו.
אני לא נוטה הרבה לכתוב לנושא החם אבל נראה לי מעניין ומאתגר לכתוב על נושאים שאחרים מכתיבים ולא סתם על מה שעובר בראש...

א. בחירת החט"ב והתיכון שלי
אמנם לא היתה לי התלבטות אמיתית בלבחור את התיכון שלי, והבחירה היתה די אוטומטית ומובנת מאיליה, אבל עדיין אני חושבת שהיתה זו נקודת ציון.
אני זוכרת שכשהגשתי את הטפסים פחדתי מאוד שאני לא אתקבל.
לא היתה לי שום סיבה לפחד, אבל אתם יודעים- הפחד הוא לא משהו יותר מידי הגיוני...מאוד שמחתי שהתקבלתי:).
במבט לאחור, אני מאוד שמחה שזו היתה הבחירה שלי כי הזהות שלי, החברים שלי וכל תפיסת העולם שלי עוצבו בתיכון...

ב. בנ"ע
טוב, בני עקיבא אמנם זו נקודת ציון אבל זה גם האנטי המדוייק של זה.
היה מאוד נחמד בבני עקיבא כחניכה. באמת. אני חייבת לציין שהרגשת האחדות והאחווה של שבט שלם זה משהו שאף מוסד לא יכול להתחרות בו.
אבל מה שביתה במיוחד נקודת ציון אצלי היתה ההכנסה שלי להדרכה. אני לא אפרט יותר מידי כי אולי אני אכתוב כל זה פוסט נפרד, אבל הכניסו אותי להדרכה וסירבתי. אני לא נכנסת עכשיו לסיבות ולאפשרויות שהיו והוחמצו אלא למה שקרה לאחר מכן.
ברגע שהתפרק השבט, ואני נשארתי בלי שבט משלי, הכל היה פתאום יותר קשה. פתאום גיליתי שכמה שהייתי חשובה בתור חניכה, בתור מישהי שהיא לא מדריכה אני שווה הרבה פחות.
העובדה שאדם נמדד בבנ"ע עם גיל כניסה להדרכה רק כאיזה מדריך הוא, באיזה שבט ובאיזה סניף הגעילה אותי. ההתנערות הזאת מאחריות על כאלה שלא נכנסו להדרכה, ואני בינהם, וההתייחסות אליהם (ואני בתוכם!) כאילו מעולם לא היה קשר לתנועה הכאיבה לי מאוד.
ההתפכחות הזאת היתה כואבת מאוד אבל הכרחית, וסייעה לי להסתכל על העולם בצורה קצת שונה.

ג. שירות לאומי
אני לא מדברת כרגע על החיפוש אחר שירות לאומי שהיה בית ספר בפני עצמו אלא על השנה האינטנסיבית והעמוסה לעייפה שהיתה לי שנה שעברה.
קשה לי לתאר את השנה הזאת, שהיתה באמת עמוסה בכל- עברו עליי חוויות טובות חוויות לא כ"כ טובות, חוויות שאנצור בלבי תמיד וחוויות שאעדיף לשכוח.
למדתי המון מהשנה הזאת, אבל לא אחזור עליה. גם לא בעד הון.

בזאת תמו נקודות הציון שלי.
לא הכנסתי כאן את תחילת הלימודים האקדמאים, מאחר ואני עוד לא בתוך זה ולא יכולה לראות באמת את ההשפעה והחיים שלי בתור סטודנטית.

שבוע טוב ומבורך ושיהיה לנו רק טוב!
רק אור!
נכתב על ידי רק אור! , 3/11/2007 19:28   בקטגוריות שירות לאומה-אני,בת שירות לאומי?(מסתבר שבסוף -כן), הנושא החם  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




11,868
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , האופטימיים , מדע וטכנולוגיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרק אור! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רק אור! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)