בחיוך ובמציאה מתמדת :)
מצאו פנאי להיות ידידותיים- זוהי הדרך אל האושר. מצאו פנאי לחלום- בכך אתם רותמים את עגלתכם לכוכב. מצאו פנאי לאהוב ולהיות נאהבים- זוהי הזכות השמורה לאלים. מצאו פנאי לצחוק- זוהי המוסיקה של הנשמה...
|
| 11/2007
ידעתי.
אני אף פעם לא אוכל להתחמק מזה. לעולם לא. תמיד זה ירדוף אותי, לא משנה מה.
חשבתי שהשנה אוכל להתחמק מחודש ארגון.
אבל גם ד' כתב על זה וגם באתר הבית שלי, כיפה, לא החמיצו הזדמנות לספר אני נאלצת להתמודד בגבורה עם העובדות.
ושתדעו לכם, שאם לא ירד גשם בשבת (והיתה אמורה להיות שבת גשומה- ירד גשם בצהרי שישי) זה רק בגלל תפילה זכה של מאות קומונריות ועשרות אלפי חניכים שלא ירד גשם ושלא יצטרכו לרוץ כל הדרך לסניף/להגיע רטובים/לאחר למפקד.
אני כאן, אגב, כתרוץ לא להכין דו"ח מעבדה בכימיה.
להכין דו"ח מעבדה, אגב, זה אחד הדברים היותר מעצבנים שיכולים להיות. יותר מלהכין שעורי בית בכימיה/אנגלית/מתמטיקה, ויותר מלנסוע בקו מאסף לת"א.
טוב, חודשארגון לא ניתן להתעלמות.
אז אני אספר סיפור קצר וחדשני (טוב, אף אחד לא שמע את זה אף פעם והגיע הזמן)
זה היה ערב סוער מאוד. מהימים האלה שכולם רוצים להכנס מתחת לשמיכה עבה עם כוס שוקו עד שהכל יגמר והשמש תצא מתחת למעטה העננים.
אני ישבתי בחדר, לא מודעת לכל מה שעתיד לקרות, מכינה את הבוק ריפורט שלי על איזשהו סיפור בנות טיפשי.
צלצול באינטרקום. כולנו בבית. מי זה יכול להיות?
אמא שלי עונה וקוראת לי. זה בשבילי. שניים מהמדריכים שלי עולים ברגע זה במעלית אלינו. אליי.
התרגשתי מאוד. הגעתי לסלון. לא הספקתי לעכל מה קורה ומדריכים שלי התיישבו בסלון כאילו זה מקומם הטבעי. עכשיו כבר הייתי על סף דמעות.
טוב נו, אני לא אמתח אתכם יותר מידי. הכניסו אותי להדרכה. את השבט והסניף אני לא מספרת, כי זה יכול לפגוע בהרבה אנשים, וזה גם לא מהותי לאף אחד.
העניין הוא, שאני לא באמת התאמתי לסניף הזה ולשבט הזה. ידעתי שאני לא אוכל לעשות את זה. שזה יהיה לא נכון.
אמרתי להם שאני אחשוב על זה ואחזיר להם תשובה.
יומיים לאחר מכן החזרתי תשובה. שלילית, למדריכה שלי. בכיתי מאוד, וידעתי שאני מאבדת את האפשרות היחידה שלי להיות מדריכה. (כך גם הוסבר לי).
בזאת "תם הרומן שלי" עם בני עקיבא. המשכתי ללכת לסניף עד שהופסקו הפעולות וגם מעט לאחר מכן, עד שהבנתי שהכל נגמר.
זהו. רציתם בני עקיבא? קיבלתם בני עקיבא.
ואני נורא רציתי לספר קצת על הלימודים שלי ועל הכל, ומצאתי את עצמי מדשדשת בעבר. והכל בגללכם.
שבוע מצויין!
שבט דביר בתוך כל עם ישראל, יברככם ה'!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
