בחיוך ובמציאה מתמדת :) מצאו פנאי להיות ידידותיים- זוהי הדרך אל האושר. מצאו פנאי לחלום- בכך אתם רותמים את עגלתכם לכוכב. מצאו פנאי לאהוב ולהיות נאהבים- זוהי הזכות השמורה לאלים. מצאו פנאי לצחוק- זוהי המוסיקה של הנשמה...
|
| 1/2008
בואו איתי אל הגולן! ביום ראשון בשבוע שעבר היה לנו סיור לימודי מהמחלקה ליהדות. כשקיבלנו את הדפים טלי, מישהי שלומדת איתי ועם אייס גירל כימיה ואיתי גם יהדות לא ידעה אם להרשם. "ומה אם נחזור מהשביתה?" שאלה. "לא נחזור, אל תדאגי. וחוצמיזה אפשר לבטל." עניתי, ונרשמנו. בדיעבד, זו היתה אחת ההחלטות החכמות ביותר שהיו לי בשנה הזו. היה כל כך כיף!
אז דבר ראשון- אני חייבת לציין את מזג האוויר שהיה באותו יום. היה זה יום נפלא, לפחות בצפון (אייס גירל טענה שבמרכז היה מזג אויר גשום לפרקים וקר). השמים היו בהירים כל כך והאויר היה צלול ברמות שלא יאמנו. כיף בצפון!
בתחילה, היינו בכפר נחום. בית הכנסת בכפר נחום נבנה מאבן גיר (שלא מצויה באזור) ועל כן בולט בלבנוניותו על הרקע השחור של האזור (הידוע בריבוי אבני הבזלת בו). תראו מה ראיתי בכניסה:
(כפר נחום מוזכרת הרבה בברית החדשה כמקום שבו ישו פעל-ריפא אנשים, לימד תורה, דרש בבית הכנסת. לכן גם בית הכנסת נקרא "בית הכנסת של ישו") במרחק של 200 מטר מבית הכנסת ניצבת כנסיה מיוחדת במינה-מתומנת. הכנסיה משמשת לעליה לרגל וכנראה שגם בית הכנסת, כשנבנה שוב במאות ה-5-6 נבנה על מנת להראות את היהדות הישנה מול היהדות החדשה עאלק. והנה בית הכנסת:
אחר כך היינו בכורזין. כורזין הוא ישוב יהודי מתקופת התלמוד. כשהגענו לשם, קלטנו מצלמת רחף בסביבת בית הכנסת. מסתבר, שהגענו לסט צילומים של קטלוג חתנכלה של איזו חברה (דווקא שאלתי ושכחתי את שם החברה. שטויות. הכל אותו דבר.) מה שהיה די הזוי הוא שהיו שם שלושה חתנים ושתי כלות. [כנראה שלכורזין אין תמונה, או שלפחות לא שמתי אותה על שולחן העבודה שלי, מה שאומר שלא תחזו בפלא הזה.]
ואחר כך נסענו לחמת טבריה. יש שם בית כנסת ייחודי בכל האזור, ויש בו פסיפס יפה שמאפיין בדר"כ בתי כנסת מתקופות מאוחרות יותר.
היה גם פסיפס של גלגל השנה, שחלקו לא נשתמר, והמעניין הוא שחלק מהפסיפס נכתב הפוך, כך שהאותיות הפוכות, וזה כנראה מאחר והאומן היה לא יהודי ורק העתיק מהדוגמא שהיתה לו. שימו לב לדיוק בפסיפס- תסתכלו על האישון של הדמות- חלק מגלגל השנה.
משם כבר היה מאוחר, ולכן לא הלכנו לעוד בית כנסת שהיה בתכנון, אז פשוט חזרנו הביתה.
היה כל כך כיף, באמת. אני כל כך אוהבת את הצפון ואני מקווה כל כך שיצא לי לנסוע שוב. להרגיש כל כך חופשיה ושמחה. בע"ה.
רק אור!
| |
|