| 1/2008
 שנה על בלי מה
אז מי אשם בשביתת המרצים?
בפוסט הקודם האשמתי את המדינה.
המדינה שהתעסקה בדברים פחות חשובים עד עכשיו, כמו ביקור בוש, סידורי פרחים בכנסת ועוד שאר ירקות, והתעלמה כמעט לחלוטין משביתת המרצים.
המדינה, שגלגלה את האחריות לשביתה ממשרד למשרד ולראש הממשלה, לא השכילה לשבת ולפתור את הבעיה כפי שהיה נצרך.
כעת, לאחר שהסמסטר בסכנת ביטול ובעקבותיו השנה כולה- אין להאשים אחרים מלבד הח"כים, השרים והעומד בראשם.
ולמה בעצם לא להאשים את המרצים?
המרצים, שעד כה פיתחו את המחקר שלהם בשקט ובשלווה והתקדמו במחקרם, השמשיכו לקבל את מרבית משכורתם, אלו שעובדים במחקר כעת, מקדמים את העבודה שלהם ומתקרבים לקבלת פריצות דרך, טסים לחו"ל ויוצרים קשרי ידידות עם חוקרים מקבילים, ממשיכים בשביתה כאילו אין מחר.
בלי לנסות ללכת לקראת הסטודנטים ומשרד האוצר, בלי שום כוונה לרדת מהעץ הגבוה, ממשיכים המרצים לשבות כאילו הם הם אלו הצודקים. כאילו אמת לא נמצאת במקום כלשהו באמצע, כמו תמיד, וגם אם היא לא- צריך להתמודד איתה ולהביא אותה לאמצע.
[תרשו לי לומר רגע למרצים, בנימה אישית ובלתי אמצעית:
זה בסדר, תמשיכו ככה. לנו לא תהיה שנה אקדמית, לכם לא יהיה תקציב מחקר ולור"ה יסגרו את האוניברסיטאות.
והכל כי החלטתם לשבות בצורה מבישה. לשביתה אין טעם אם לא לוקחים אותה עד הקצה. עשיתם משהו קיצוני? החלטתם לשבות?
למה להמשיך לחקור? שבו בבית, תאמרו :"בתוך עמינו אנו יושבים. אין השכלה גבוהה באוניברסיטאות." תשביתו את עצמיכם. אל תמשיכו ללמד את התארים המתקדמים ואת שנים ב'-ג' של תואר ראשון- יש בכך משום טעם לפגם!
אל תלמדו גם את הסטודנטים לרפואה. דמם לא סמוק יותר משלנו!
קחו עצמיכם צעד קדימה. קחו יועץ, הסבירו לנו ולכל בית ישראל למה השביתה מוצדקת. סחפו המונים להפגנות, הסבירו מדוע כל זקנה ועולל צריכים להזדהות אתכם!]
את מי עוד לא האשמתי? אה, הסטודנטים. (הם קיימים בכלל?)
הסטודנטים, אדישים שכמותם, לא פועלים. מסיבה שאינה ברורה, אולי אפילו השלמה עם המצב, הסטודנטים נשארים בבית, מבלים/יוצאים/עובדים והעיקר- לא נשמעים.
אני יודעת שאני מכניסה גם את עצמי למשוואה, אבל יש משהו בכך שהשביתה הזו היא לחא כל כך לטובת הסטודנטים. ההערכות הקיצוניות אומרות שאם המרצים יקבלו את שהם רוצים יפצחו אגודות הסטודנטים השביתה.
[הו, אגודות הסטודנטים זה עוד רעה חולה. קבוצת אנשים שאין להם מה לעשות חוץ מלארגן פעילויות חסרות טעם כמו הקרנות סרטים ומאידך, לא באים ואומרים: "אין דבר כזה שאין הרצאות" ולהפעיל סנקציות על המרצים והאוניברסיטאות. ואני מצטערת אם אני מכלילה אבל אני שנה א' וזה מה שהספקתי לקלוט. אגודת הסטודנטים מוזמנת לנסות ולשנות את תדמיתה בעיני. אני אשמח.]
ועכשיו, אחרי שהאשמתי את כולם כמעט (לא האשמתי את התקשורת, אבל זה ידוע שהיא אשמה בכל) אין צורך שאציין שכל הנ"ל לא חשובים.
אני לא מדברת על אלה שאוהבים לעסוק בספקולציות של מה היה אילו ומי אשם.
במבחן התוצאה, השנה הזו תלויה כרגע על חבל דק מאוד, שלא לומר חוט שמסתו זניחה (הייתי חייבת) ובעצם כרגע הכל בידי שמים, כתמיד.
לא הפגנות של הרגע האחרון יכריעו את העניין. לא שיקולים כספיים כאלה ואחרים הם אלה שבזכותם או בגללם נחזור ללמוד או שמא נתחיל לחפש עבודה.
רצון ה' משחק כאן תפקיד.
אני יודעת שעד עכשיו קטעתי על מי שנשא תפילה שנחזור ללמוד מהרה או שהשנה תוטל באמירה "שיהיה מה שטוב" אבל נראה לי שהשבת הזו הפנמתי את העניין ביתר שאת.
אז שיהיה מה שטוב, באמת.
ושנזכה לשמוע ולהשמיע בשורות טובות. אמן.
רק אור!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
