בחיוך ובמציאה מתמדת :)
מצאו פנאי להיות ידידותיים- זוהי הדרך אל האושר. מצאו פנאי לחלום- בכך אתם רותמים את עגלתכם לכוכב. מצאו פנאי לאהוב ולהיות נאהבים- זוהי הזכות השמורה לאלים. מצאו פנאי לצחוק- זוהי המוסיקה של הנשמה...
|
| 3/2008
 ועידה דה דה
סיפרתי לכם על מסיבת פורים של הגרעין התורני בעיר, אליה הלכתי עם חברות שלי.
כבר משבוע לפני פורים ניסיתי לשכנע את אייס גירל לבוא למסיבה הזאת, והיא בתירוצים שונים ומשונים אמרה שלא בא לא והיא לא רוצה לבוא למסיבה שהיא בני עקיבא בתחפושת (אפרופו פורים).
ביופ פורים עצמו, דיברתי עם שירה ואמרתי לה שניסיתי לשכנע את אייס גירל לבוא, ללא הצלחה. לאחר מכן שירה התקשרה ואמרה שאייס גירל הסכימה, ושנלך.
מאוחר יותר שאלתי את אייס גירל מה גרם לה להסכים כששירה שכנעה אותה, ולמאן כשאני ביקשתי אותה לבוא.
התשובה היתה פשוטה: "כשזה לא בא מכיוון של בני עקיבא..."
(ואני בכלל לא מחשיבה עצמי בני עקיבא, אולי קצת.
אולי פעם הייתי. אולי אני פשוט לא מסוגלת להתנער מזה.
בטוח.)
ועידה היא פעם ב-4 שנים ומטרתה היא לנתב דרך לתנועה באופן כללי וסניפי. החלטות הועידה מתקבלות על ידי בוגרי הסניף (בני השבט האחד מעל החדש ומעלה) ויישומן הוא לטווח הארוך- כאמור, 4 שנים.
בועידה האחרונה שהיתה בסניף, הייתי בוגרת מהשבט שהיה אמור להכנס להדרכה. אני זוכרת שהיה לי מה לומר אבל לא נתנו לי לדבר. היו המון בוגרים הרבה יותר גדולים שזכות הדיבור ניתנה להם. חלק דיברו שטויות.
עזבתי מוקדם אז, אבל הייתי בהחלטה על הקמת הגרעין, גרעין שהשתתפתי בו מהתחלתו ועזבתי בשנת השירות.
כתבתי על הגרעין כאן, אבל מעט.
הזכירו לי שיש ועידה בניעקיביסטית. חשבתי הרבה על אם ללכת ובסוף החלטתי שכן. אני לא אלאה אתכם במה היה ואיך אבל רק רציתי לכתוב על ההרגשה שלי.
הרגשתי שהגעתי הביתה, אחרי הרבה הרבה זמן. הביתה. היה לי כיף.
הכל חזר אליי, ההרגשה הבניעקיביסטית הזאת של להיות שם, להרגיש חלק ממשהו גדול.
רק כשחזרתי הבנתי מה זה להיות בוגרת.
לא הייתי בסניף כ"כ הרבה זמן, בעיקר כי הסניף מטבעו קולט ילדים קטנים ומשגר ילדים בוגרים יותר להדרכה ובזה נגמר הסיפור. אין מקום לבוגרים בסניף למרות שנעשו כל כך הרבה נסיונות להכניס בוגרים לסניף.
אולי כבר יש ואני סתם מלהגת לריק.
(הקוראת הקומונרית מוזמנת לכתוב את דעתה, כמובן בלי להכנס לפרטים מזהים עליה ועל הישוב:))
[היתה כאן פסקה שמחקתי. אני לא יודעת אם זה אישי מידי אם לאו.
שיהיה רק טוב, עדכונים הקשורים לבנ"ע יבואו בזמנם ובעיתם.]
שבוע עמוס מחכה לי. יש לי מחר אנסין באנגלית (האחרון עד לבחינה הסופית) שאני חייבת להצליח בו, וביום חמישי בוחן (יכלו לקרוא לזה מבחן מסכם באותה המידה) במעבדה על ארבעה ניסויים, מה שיגרום לי כנראה לשנן נוסחאות כימיות עד כדי מלמול מתוך שינה.
[סתם נו, נראה לכם שאני אשן בכלל?]
שיהיה שבוע מוצלח לכל עם ישראל, ולי בתוכם!
ב"הצלחה רבה לכל אחד עם מה שהוא חפץ בו, ושיהיה רק טוב!
אוהבת, ומייחלת לשמחה אמיתית,
רק אור!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
