כשאנחנו חושבים על זה, אנחנו מאחלים שנה טובה, ומקווים לטוב.
משהו שחשבתי עליו השנה, בראש השנה זה שבסופו של דבר שנה טובה נפרטת לחודשים טובים, שבועות טובים, ימים טובים, רגעים טובים עם אנשים טובים.
ואני מאחלת לעצמי, לכולנו, הרבה-הרבה כאלה.
זו הייתה שנה נהדרת, תש"ע.
שנה"ל תש"ע עוד לא באמת הסתיימה עבורי, עם ציונים שאני מחכה להם ועוד מבחן ועבודה, ומקווה שיסתדר הכל ואני אהיה בעלת תואר ראשון, בע"ה במהרה.
מבחינה אישית- זו היתה שנה טובה, אנשים שאני אוהבת התחתנו, הכרתי אנשים חדשים, התחלתי ללמוד שפה חדשה, למדתי שפת תכנות חדשה, פיתחתי מיומנויות חדשות.
שנת תשע"א מתחילה עם סימן שאלה, כמאמר השיר, אבל אני עוד אמצא לה תשובה.
זו שנה של חיפוש עצמי, שנה של מציאת עצמי.
אחרי שנת שירות ושלוש שנים תואר הגיע הזמן קצת לעצור ולחשוב- מי אני, מאיפה אני באה ולאן אני הולכת, איפה אני רואה את עצמי בהמשך.
אני מנסה ללכת להרבה כיוונים עכשיו, הרבה גישושים, הרבה נסיונות, חלקם אולי מאוחרים מדי.
אני בטוחה שמה שיימצא בסופו של דבר יהיה הדבר הנכון ביותר עבורי.
אני צריכה עכשיו להתמודד מול השאלה הזאת- מי אני? מה אני רוצה לעשות בחיים שלי? איפה אני רואה את עצמי?
עכשיו ראיתי את הפרסומת לתוכנית שתהיה ביום רביעי "תיכון ההזדמנות האחרונה" בערוץ 2, והייתה לי תחושה קשה של שליחות.
ואני בולעת המון רוק עם המחשבה הזו כי להיות מורה זה הדבר האחרון שאני אי פעם רוצה לעשות.
אבל איכשהו אני לא מתנגדת לכל דבר שהוא לא פורמאלי או מסגרות מעבר- כמו פנימיות ומרכזים, ואני חושבת שיש בזה שליחות ענקית.
השאלה שלי- האם זה מתאים לי?
ומה עם המדעים שאני כל כך אוהבת?
לפי מה בוחרים בכלל מה רוצים לעשות בחיים?
לפי מה שעושה טוב בנשמה? לפי מה שחשוב? לפי מה שמתגמל כלכלית?
סימני שאלה, ויהיו תשובות, מבטיחה:)
ואוו, זו הולכת להיות שנה מעולה.
שתהיה שנה טובה,
שנה של שמחה והצלחה.
שנה של אושר אמיתי, של בריאות איתנה וכח נפשי.
של שמחות ושל כל מה שנאחל לעצמנו.
רק אור!