|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 השירות הלאומי- הסיפור המלא.
החלטתי לארגן את הרשימות. מאחר והמידע על השירות הלאומי שלי די מבולגן בכל הבלוג החלטתי לארגן, בשבילי בעצם, את כל הקישורים לפוסטים כאן, כך שמי שירצה לקרוא על משהו ספציפי יוכל ואני אוכל לכתוב על נושאים שונים על מנת לסקר את השירות הלאומי שלי מכל ההבטים.
האמת היא, שנראה לי שאניצריכה להגמל מלכתוב על השירות הלאומי שלי. אבל האמת היא שאין לי כרגע יותר מידי במה להתעסק חוץ מלדבר על השירות. אני לומדת מעט מידי, וקשה לי לכתוב על משהו שעוד לא באמת התחיל.
-פוסטים של טרום-שירות-
יהודי מגרש יהודי- מחשבה על הצבא
מחשבות ראשוניות על השירות
כך הצהרתי, ובדיעבד- שגיתי בכך
טרום מיונים מוקדמים
שירות לאומה?
בוכה
שני תנאים לקומונה
פוסט סיכום קומונה- חסר קישור
שבוע טוב+השגות
משנה שם- משנה מזל?
טרום סמינריון שירות
רק בינתיים...
Home Sweet Home... (אל דאגה, כל שאר הפוסט בעברית...)
אהההההההה
אז מה המיצ"ב?
את תבכי?
בין הזמנים.
החיים על פי- סיפור לפורים.
השירות הלאומי- הסיפור המלא.
התגעגעתי:)
ועכשיו, מה קורה...
חג האור!
חמישי- הנה הוא כאן:)
חתולים
כבר לא:)
כמים הפנים לפנים
להצהיר?לא להצהיר!להצהיר?לא להצהיר! להצהיר.
מזל דגים:)
משפחת חמודי יצאה לטיול, צבעו אותם.
נו, אז קצת עדכונים...
נחשו מה?
סופשנה
פליז אל תקראו.
קצרים
ריח של דירת שירות
שבוע טוב ומבורך!
שבוע טוב ומבורך...
שיחה עם ג'יני:)
שירות לאומה -או- כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
שני תנאים...
תהיי יפה ותשתקי:)
| |
שיחה עם ג'יני:)
ג'יני התקשרה היום. אם אתם מתקשים לזכור, ג'יני היא זאת שהיתה איתי בשירות. היו לנו תקופות טובות ולא טובות, אבל מה שעברנו ביחד יצר לנו מעין אחווה כזו, שגם שנה אחרי עדיין מתפקדת. הבנות שירות שהיו בו בתחילת שנה עזבו, ואת מקומן ממלאת בת שירות אחת. מסכנה.
הנקודת מבט שלנו כל כך שונה. תמיד היתה שונה, בין השאר בגלל הרקע שלנו, אבל עכשיו אני חושבת שהוא על רקע מצבנו הנוכחי- אני כסטודנטית, שמתייחסת לשנת שירות כאל משהו שכבר עברתי, והיא כבת שירות שנה שניה, שמן הסתם ובאופן בלתי נמנע עושה השוואותל בין המקום הנוכחי שלה לשנה הראשונה.
השלמנו פערים. לא היו הרבה אבל השיחה התארכה והתארכה. והיה פתאום ממש נחמד להעלות חוויות. היה לנו מקום שירות ייחודי- אני לא מאמינה שיש עוד מקומות בהם יש לבנות שירות חוויות כאלה, ונושאים כאלה לשיחה.
אבל נו שיהיה.
אוף, היה לי כל כך הרבה מה לכתוב ועכשיו הכל פרח.
אני משאירה את זה ככה ואולי אח"כ אמשיך.
| |
אז מה המיצ"ב?
נו טוב, שיהיה עוד פוסט שקשור לנושא החם.
בחינות המיצ"ב עלו לכותרות, ואנשים שעד עכשיו לא ידעו מה זה מיצ"ב, מדברים בעברית קלוקלת כל השנה ומרגישים אינטלקטואליים משהו מצקצקים מאתמול בלשונם ואומרים: "שמעתם מה תוצאות בני ישראל הרכים בבחינות המיצ"ב? נורא, פשוט נורא."
האמת היא, שאני מכירה את בחינות המיצ"ב די מקרוב- משנה שעברה, משנת השירות.
אז אמנם עבדתי בעיקר עם הכיתות הנמוכות, אבל המתח והחרדה שהמילה "מיצ"ב" מעוררת בקרב המורים התלמידים ואיך לא- בנות השירות מוכרים וזכורים לי היטב.
עבור הילדים הקטנים האלה, ואני מזהירה מראש שאני מדברת בעיקר על כיתות ב', ואולי אח"כ אזכיר בכמה מילים את בחינות המצב במדעים (יש לו שם אחר, לא זוכרת) ,בחינות המיצ"ב הן בגרות. אמנם מוקדמת מאוד אבל בגרות.
כמה חודשים לפני מזהירה המורה ומתריאה שיש מבחן חשוב-חשוב-חשוב שאנחנו נלמד אליו הרבה ואז מתחיל מרתון לימודים, שכולל מבחני מגן רבים וטובים (אה, סליחה, קוראים לזה מדגמים, לא ממש מגנים אבל בערך- יותר קטנים), לימוד החומר (במקרה של כיתה ב'- עברית. אי אפשר באמת ללמד את זה), חוזרים להורים שיחזרו על החומר עם הילדים, ובסוף מגיע המבחן.
את המבחן, אגב, רשאים לא לעשות עד 10 אחוז מתלמידי הכיתה- אלו שיקבלו ציונים לא טובים ויהרסו את הממוצע של הכיתה, לרוב.[החכמים מבינכם מבינים שממוצע הציונים המפורסם לא בדיוק מדוייק לפי הנאמר כאן- אם תשקללו את הציון הממוצע עם צציון נכשל ביחסים הנאותים תקבלו את הציון הממוצע האמיתי של הילדים בישראל, אני מניחה שלא ציון נאות במיוחד...]
מעט על רמת המבחן: הוא די קשה. לא סביר ולא שטותי. מורות אוהבות להגדיר את זה "הוגן" אבל זה לא ממש נכון.
[אז עכשיו אפשר להוסיף לציון שקיבלנו לעיל פקטור של עוד 20 אחוז ולראות מה יצא.]
^^וכל זה בלי להזכיר מילה על הלחצים שמופעלים על התלמידים הגדולים יותר, האיומים על הכנסה של המבחן לממוצע השנתי, תרגולים אינסופיים (גם על חשבון שיעורים אחרים, מה שגורם לפיגור בחומר מקביל ולא פחות חשוב לרוב) והבלאגן חוגג.
האמת היא? אני בכלל לא מקבלת את בחינות המיצ"ב כמדד, כי אני יודעת מה עומד מאחוריהן. אתם רוצים פקטור לרמה? בצעו מבחן בלתי-תלוי. בקשו חיבורים. דרשו ראיון. ראו איך הילדים מתפקדים. עם כל הכבוד- ציונים זה לא הכל בחיים. חלק נכבד בחיים אבל לא הכל בחיים.
פסיכומטרי, אגב, זו דרך מצויינת. ואני לא אומרת את זה כי הציון שלי כ"כ גבוה (כי הוא לא). הבעיה היא שכל המשרדים מפחדים "לא לדעת" מה קורה בבתי הספר. הם דורשים ציונים ומבחנים על מנת להבין את הרמה, על מנת לגלות מה קורה שם, ואין להם סבלנות עד ליעשו התלמידים פסיכומטרי ותתגלה רמתם.
האמת? כל המצב עצוב לי.
עצוב לי שהרמה באמת נמוכה, ושלא מתייחסים למיצ"ב כאל עוד מבחן אלא כ- ה-מבחן, ובצדק, כי הציונים לא משהו גם ככה.
מעצבנים אותי תוכניות הלימודים הקלוקלות ברובן, שמעמיסות על התלמידים שאלות אבל לא מקנות ידע. ומעצבנות אותי המורות, שחייבות לא לחרוג מגבולות הספר, גם אם הן שונאות אותו שנאת מוות (יש חובה להספק של דפים בתקופה) והוא בכלל לא טוב ללימוד.
יש כ"כ הרבה דברים לתקן במשרד החינוך שאין מה להטפל אל התלמידים ולציוניהם במבחני המיצ"ב ובכלל- אם היו מלמדים אותם כמו שצריך, הציונים היו כמו שצריך.
הציונים לא כמו שצריך? מי אחראי לזה? שהוא ישלם את המחיר.
(כן, מורים יקרים. האצבע מופנית אליכם, ובצדק.)
| |
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
