בחיוך ובמציאה מתמדת :)

אני בבולמוס של קניית ספרים.
קניתי שלשה לפני שבועיים והם מחכים לי בדואר (אבל רק שניים מהם, כי אחד כל כך ישן שכבר אין להם אותו. כמה עצוב.)

עכשיו, לאחרונה רציתי את הספר "קווים בבלשנות כללית", ורסלינג הפסיק להדפיסו אז חיפשתי בבהילות מקום לקנות אותו. אני כל כך מקווה שהצלחתי.

אז קניתי אותו. ואז קניתי עוד ארבעה ספרים.
פשוט לא ייאמן, אבל קניתי שלשה ספרים ואז *התקשרתי למוקד* וביקשתי שיוסיפו לי עוד ספר.

נו נו.

(אבל זה ברור שאני אהיה כל כך מאושרת בע"ה כשכולם יגיעו! ועכשיו נזכרתי שאני רוצה לקנות את ארכאולוגיה של הידע שיש באוני' ב50% הנחה.)

בשורות טובות!

מאז "שישי הגדול" של מעריב קשה מאד מאד לסיים את העיתונים (ישראל היום והנ"ל) בשבת, לא משנה עד כמה היא ארוכה, וזאת כמובן בהתחשב בעובדה שיש לעשות עוד כמה דברים בשבת...

השבת נתקלתי בכתבה משמעותית ב"סופשבוע" של מעריב בסימן 30 למותו של אורי-צבי גרינברג (להלן: אצ"ג) ו100 להולדתה של לאה גולדברג, הכתבה עסקה בהבטים השוואתיים של שירתם ויצירתם וגם בכל אחד בפני עצמו.
ממש שמחתי לראו שיש כתבה בנושאים כאלה, ולא שוב כתבת תחקיר פוגענית או וידויים חושפניים כלשהם (ואגב, כמות הדפים הצהובים ב"רייטינג" מעוררת סלידה.) אלא כתבה פשוטה, מתובלת בקטעי שירה ושונה בהחלט בנוף.

הכתבה בהחלט היתה נעימה לקריאה, מה שמזכיר לי שאת מנחם בן הרבה יותר נחמד לקרוא כשהוא מדבר על דברים שהם טיפ-טיפה יותר משמעותיים מ"האח הגדול". הוא גם טוב בהרבה בשירה ובניתוח ספרותי מאשר בניתוח של התנהגות. למרות שהייתי שמחה לקצת פחות רכילות של ימים-עברו, נהניתי מהכתבה. אני כנראה צריכה להתחיל לקרוא עיתונים אחרים אם אני דורשת נקיות עד-כדי-כך:)

(ובכלל, אמא שלי טוענת ש"מעריב" מאבד את רמתו לאט לאט בעקבות כך שהמגזין "את" מצטרף כל שבוע [הוא לא היה בכלל ירחון? תמהנו.] וטוענת שהרמה נמוכה. אני מאד אוהבת את המדור העיצובי של 'את' אז לא אכפת לי מכל מה שבא אח"כ או לפני-כן)

ובכלל, נזכרתי שאת המדור של בן שעוסק בביקורת כתיבה ו"השורות הטובות בעברית" לא ראיתי כבר שבועיים, אז כנראה שהוא קוצץ בעקבות השדרוגים של "מעריב". ממש חבל.

שבוע נהדר! בשורות טובות!
רק אור!