| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 5/2009
בלימה ותנופה
הפגישה עם העו"ד בבוקר הוציאה ממני את האנרגיה אבל היה מה משהו חשוב בכל מה שנוגע להמשך ההתנהלות שלנו.
אם אני ממשיך לבד בלעדיה או יחד איתה. היא לא סיפקה ליתמיכת שותפות עד רמה כזו שחשבתי לנטוש אותה ממש. אם במשהו צדדי עסקינן אני לא צריך אותה והיא לא צריכה אותי.
החלטתי לא לעשות קניות לשבת החלטתי גם לחפש את עצמי שוב כשכיר.
היה בזה טעם של הבנה עמוקה.
במהלך כל השבוע כשדיברתי איתה לא שמעתי רצון עז. ההזמנה שלי אליה הגיע מהמקום בו היא לא נתנה, כלומר נשארתי רעב.
אפילו תוך כדי הסרט לא היה שם רצון עז. שמעתי את זה בחוסר התיקשור שלה. היא פשוט לא אמרה לי לא.
ואז כשהיא שתקה דמיינתי את עצמי כשזה קורה לי. ידעתי מה עובר עליה דרך שידעתי מה קורה לי. ואולי לא ידעתי כלום, אולי הכל היה לי בראש. אבל חיכיתי שהיא תרד מהעץ, והושטתי לה יותר מידי סולמות ויותר מדי ידיים תומכות שהיא לא רצתה, אז היא קמה ועזבה. טוב שכך.
הגדרתי את מצבי כבלימה ותנופה. צריך להיבלם בשביל להיתנף.
חשבתי על זה בצורה כלכלית.
אני מתחיל לחשוב על זה בצורה מנטלית. לבלום כדי לגור כוח לתנופה. מנטלית. הבעיין שלי נובע, אבל אולי אני מבזבז אנרגיות.
יופי, יופי, אני צריך להתחיל להמשיך לכתוב פה עוד פעם, שיוזף ברויר יהיה לעזרי.
הוא תמיד היה אני, צריך לנקות את הקורים.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
