|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 8/2009
עת לאהוב ועת לשנוא עת לאהוב ועת לשנוא. לפעמים צריך לאהוב אבל לפעמים צריך לשנוא. בימים האלה זה לא IN לשנוא, צריך רק לאהוב. ומרוב שצריך רק לאהוב סובלים. סובלים רשעים, סובלים דברים לא טובים, סובלים כל מיני דברים. אני מבין עכשיו שזה הזמן שצריך לשנוא, לשנוא מספר אנשים כדי להגן על עצמי, כדי לקדם את עצמי, כדי לשפר tאת עצמי ולמקד את עצמי. אני רואה אחרים שעושים את זה מבלי להבין ופשוט שונאים בלי סיבה או מסיבות לא סיבות. אני מצטרף למסיבה, מיי דה בסט מן ווין.
פעמון. אתמול בלילה היא אמרה לי: על שני דברים אני לא רוצה לוותר- עליך ועל סיגריות. הייתי צריך לילה של שינה בשביל לקום בבוקר ולהבין כמה היא מבולבלת.
לא לבחור. הרבה פעמים כבר כתבתי שחוסר תקשורת הוא תקשורת. אתמול התוודעתי לכך שגם חוסר בחירה הוא בחירה וזה היה קר, חד, חלק ועם כל האהבה שהיתה שם באותו רגע. יותר מכך, לרצות לא לבחור זה ילדותי. גורם לי לחשוב עוד על לאהוב ולשנוא, כי כל תקשורת היא תקשורת וכל בחירה היא בחירה גם אם יש שם את חסרונה.
| |
|