| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 9/2009
איזהו אדם?
אני בן 29. זה מין גיל כזה שכשהיום כשאני פוגש אנשים צעירים ממני אני יכול לומר שלפני עשר שנים הייתי ככה, ולפני 5 שנים הייתי ככה ולפני חמש עשרה שנה הייתי ככה.
פתאום אני מסתכל אחורה ואני יודע יותר מאחרים על החיים, פתאום אני מסתכל על אחרים ורואה את הקמטים שלי ואת הבטן שלי ואת הקרחת שלי ואת השרירים שלי ואת כל הדברים האלה שהם חלק ממני, ואני מסתכל אחורה ואני לא בדיוק צעיר, למרות שאני צעיר, אבל יש לי אחורה להסתכל, ואני מסתכל.
התחלתי לקרוא עכשיו ספר שקראתי לראשוה לפני חמש שנים, ומאז אני חושב שקראתי אותו עוד פעם אחת ואולי ז הפעם השלישית שאני קורא אותו. ספר אחר של אותו סופר נעלם לי כשנתתי אותו לידידה פני שנים. זה היה ספר שכתבתי בו בכתב ידי רשימות צד, מחשבות של פסיכולוגיה ותובנות שונות. החלטתי היום שאני אקח עפרון שיהיה לידי בזמן הקריאה, שיהיה לי היכן לשפוך את מחשבות הקריאה שלי ושאת הספר הזה לא אתן, כי המחשבות שלי, אלה שנשפכות לתוך ספר כתוב הן יקרות מדי בשבילי, איבדתי כבר כמה ספרים אצל אנשים, האנשים יקרים לי, אבל גם הספרים. אלה ספרים שחוללו אותו, שעזרו לי להגדיר את הזהות שלי, אי רוצה לשוב אליהם ואולי גם לחולל את הזהות שלי מחדש.
זהות מחדש היא לא זהות חדשה, היא זהות מתחדשת, כזו להתחבר אליה שוב.יש מצב.
איזהו אדם המבקש להתחבר לזהותו מחדש?
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
