בעקבות הקטע הזה יצא לי לחשוב לרגע על בגידות אונליין וחוסר הבטחון של בני זוג.

במצבי הנוכחי, אני מחזיק מספר רב של קשרי אינטרנט. הן ביושבי ככותב בלוג עם מספר קוראים קבוע ויפה, בעיקר קוראות. והן ביחסי איסיקיו מסנג'ר שתמיד תמיד תמיד יכולים לגלוש לשיחה על סקס, עניינים אישיים, חלומות, פנטזיות, בעיות בחיים, צחוקים, וכל דבר אחר. זו האמת, ואני מאמין (וזו רק אמונה) שכל מי שכותב בלוג, על אחת כמה וכמה מי שכותב בלוג, יש לו חיי חברה אינטרנטיים ענפים, ועם לא ענפים, אז לפחות ענפים קטנים של חיי חברה סייביריים.

עכשיו כשאני חושב על זה, חיי הסייבר שלי נמשכים מלפני ועד אחרי קשרים שאני מפתח עם בנות העולם החיצון. הם שם לפני והם שם אחריי. עם חלקים יש לי קשרים עמוקים, ועם חלקים אני עדיין בצלילה לעומק. כך או כך- אין לי קשרים שטחיים כי עדיף כלום מכמעט.
העניין הוא כשמתחיל קשר עם בת המין השני. האם לספר לה על הצד הזה שבי, הסייברי, הרי אני מדבר אך ורק עם נשים. האם אני בוגד בפוטנציה? הגילוי יכול לגרום להתערערות הבטחון באופן מיידי.
אני חושב שצריך לעשות חשיבה מעמיקה ולהניח יסודות נפשיים חדשים, עתה משחיי החברה יכולים להתנהל מהמיטה שלי עם הלפטופ שלי און מיי לפ. למה? כי נמאס כבר להסתובב עם רגשות אשמה על קשרים אינטרנטיים שיש לי (אני מרגיש שאף אחד לא כתב את זה לפניי), נמאס לספר חצאי אמיתות, או חצאי שקרים או להכחיש או לא לדבר על זה בכלל. יש לי חיי חברה עם אנשים אמיתיים, ויש לי חיי חברה עם אנשים לא אמיתיים. חלק מהאנשים אני שומע, וחלק מהאנשים אני קורא. זה כמו רגשות- חלק אתה חווה באופן אמיתי וחלק אתה חווה עם סמים (ואל תטעו ותחשבו שסייבר=רגשות שעולים כתוצאה מסמים)- כך או כך- מה שאנו חווים הוא אמיתי. חוצמזה, תראו לי עוד קשר שבו אפשר תוך דקה אחת לדבר על שיר ואז דרך אינטרקונקט להעביר אותו לצד השני של הגלובוס ולשמוע אותו יחד.

אני רוצה להגיד שאנשים שיש להם בעיה עם הסייבר ועם הקשרים שבו יש להם בעיית בטחון עצמי. אבל אני לא בטוח לגבי זה עדיין. יכול להיות שכמו שאמרתי בהתחלה, נדרשת פה חשיבה מעמיקה, נדרש קוד מוסרי חדש לזוגיות ושימוש במסנג'ר למיניהם (ואני כולל גם צ'אטים ושאר עוגיות).

 

עוד משהו, יש אנשים שכשהיו קטנים סלדו מסיגריות. אני מכיר מישהי כזו שדי גדלתי לידה, בת של חברה של אמא, שהיתה עושה דרמות כשאמא שלה היתה מעשנת לפעמים. היא גדלה, התחילה לעשן, ואף לצרוך סמים.  אנלוגיה.
אדם שלא משתמש במסנג'ר, רק הגיוני שלא יבין את ההכרות והיחסים עם האנשים תוך כדי גלישה.
כשמתגלה עולם ההכרות הזה, כשמגלים שאפשר לדבר עם חברים כל הזמן, המוח נפתח, הוא מסיר את ההתנגדות- כי נהיה לו נוח. הבורות בנוגע לסייבר נעלמת אט אט ואת מקומה תופסת חווית הצ'אט.

לפני כן, אפשר להבין אותם. אחרי כן זו כבר צביעות (ההתמודדות עם בני הזוג)
הדרך היחידה שאני רואה כרגע היא דרך חינוך. אין עוד דרך חוץ מלקפוץ למים בנושא הזה.
פתאום אפשר לדבר.

 

זה דבר מאד מעניין.
בתור אחד שרוצה להיות בחופש ומחפש חופש בכל תחום בחייו, הנה יריית הפתיחה.