| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 11/2009
מהדיר אל המטפחת
זה כאילו כל מה שאני רוצה קורה לי.
מחר (רביעי) יש לי פגישה שלא רציתי ללכת אליה אפילו שהם אמורים להתחיל לשלם לי, ועוד סכום יפה, ולא רציתי שהיא תקרה אחרי מה קרה לי היום (שלישי). פתאום בחצות אני מקבל מייל שהיא נדחית, אלהים יודע מתי היא תקרה אם תקרה. נסתרות דרכיו של העתיד לגלגל את עצמו לחיי ההווה שלי.
לא יכולתי לייחל לפגישה טובה יותר ממה שהיתה לי היום. הפגישה מחר (השנייה, לא זו שבוטלה) תחשוף בפניי עוד הזדמנות והפגישה מחרתיים, אני משער, לא תוליד דבר או תוליד דבר גדול מאד. אלו שתי האפשרויות.
יום חמישי, מעבר לפגישה, יהיה כיפי במיוחד כי אני הולך לפגוש שתי נשים שאני מאד מאד אוהב ובערב אני הולך לתערוכה. ביום שישי תהיה לי שיחת טלפון מאד מאד חשובה שתסגור לי את השבוע הזה ותשלח אותי להשלים את המנוחה שלי.
בעשרת הימים האחרונים הייתי חולה בשפעת. יש רופאים שאמרו לי שזו שפעת החזירים. היא היתה הקשה ביותר שסבלתי ממנה כל חיי. אחרי שנגמר החום החלו השיעולים לפני ארבעה ימים. היום לפתע, גם הצטננתי. משפעת לצינון ולשיעול בלתי פוסק זה כמו מהפח אל הפחת או יותר נכון מהדיר אל המטפחת.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
