|
 הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 11/2009
יותר דרכים לתקשר יוצרות פחות תקשורת היום תוך כדי התעוררות עם ספיחי שינה על העיניים קראתי מייל ממישהי, התכתבות קצרה שהיתה לנו, שאלה מה שלומי וכו'. כששאלתי אותה בחזרה, כל מה שהיא ענתה היה "הכל רגיל" ולא הוסיפה. אני זוכר שאמרתי לעצמי באכזבה שאנשים לא מתקשרים, אנשים לא מספרים, אנשים לא רוצים תקשורת. (הם כן רוצים, אבל זה סיפור אחר כבר) יותר אמצעי תקשורת זה פחות תקשורת ואנשים לא יודעים לתקשר את עצמם, לא יודעים, פשוט לא יודעים.
זה כל כך הרבה יותר מורכב מזה שאין לי מושג אפילו מאיפה להתחיל, כנראה שלא אתחיל. "אין מה לעשות" אני אומר לעצמי, אין מה להתאכזב, אנשים לא למדו לתקשר, לא כולם בכל אופן, תמצא את אלה שלמדו. על איזו תקשורת אני מדבר? על תקשורת עמוקה, של הקשבה, כבוד, רצון ביחסים משותפים, תקשורת שיש בה נקיון, שיש בה "אני לא יודע" במקום שיהיה בה "אני כן יודע". כזו תקשורת.
| |
|