|
 הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 12/2009
שאלה לי אליכם אני לא מבין את הלעצור ולהתכרבל הזה אני נתקל בו מידי פעם אצל אחרים הם צריכים את הזמן שלהם הם צריכים את המקום את השקט הם גם קצת עצובים קצת פוחדים אפילו הכרתי כאלה שפוחדים להצליח למרות שהם יודעים שהם יכולים ושיש להם כוח הם לא ילכו להצלחה ולכיוון הפסגה אלא ישארו במקום הזה שנוח בו וירגישו טיפה מתים אבל בטוחים
אני לא יודע אם זו ביקורת, מה שאמרתי פה זה יותר כמו נסיון להגיד במילים את מה שאני חווה לאחרונה מאחרים סתם כדי שיהיה כתוב, כי יש לזה ערך בעיני
אני לא יודע למהאין בי אף צד ממה שתיארתי פה בבית הראשון אולי כי התחנכתי על ברכי דמויות שמתקדמות כל הזמן קדימה? כאלה ששואפות להצליח לא משנה מה? כאלה שהן חזקות ומעוררות השראה? אולי כי ביקשתי לסגל לעצמי תכונות שלפעמים אין לי ושהצלחתי בכך?
איפה אתם עומדים ביחס למה שתיארתי פה? מעניין אותי לשמוע
| |
|