| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 12/2004
לרוץ על הירקון
אירועי הימים האחרונים עשו לי חשק עז. הבלונדינית שלי יש לה פס אדום בשיער.
אנחנו ביחד כבר שלושה שבועות. שלושה שבועות של שיכרון.
הכרתי אותה באוניברסיטה, נרשמתי לסדנת משחק, היא היתה הבת-זוג שלי לתרגילים.
מאז פוטרתי מהעבודה שלי היא לוקחת אותי פעם ביומיים לרוץ על הנהר. אנחנו מגיעים לירקון, בטייץ, נייקי וטרנינג למעלה, ומתחילים לרוץ. היא עושה אירובי. הטרנינג עושה לה את עבודת ההזעה. אם יש משהו שאני אוהב, זה נשים מזיעות בטרנינג. אנחנו מחנים את האוטו בגני התערוכה. יש לה פאוץ' זרוע מגניב כזה. בתמורה אני מגיע רק עם הרשיון והמפתח של האוטו. תודה לאל שלא צריך אימובילייזר. היא עושה לה את הקוקו הסקסי שלה, ובלי לדבר הרבה, אנחנו מתחילים לרוץ. היא בכושר מטורף. אני אמנם רץ מהר, אבל היא הרבה יותר בכושר ממני. לא נעים לומר, אבל גם במיטה אני לא עומד בקצב שלה. למזלי היא אסירת תודה לי על שלוש ארבע חמש פעמים שהיא גומרת בלילה. חשבתי, אם אי אפשר לנצח אותה, לפחות לגמור אותה, תרתי משמע.
הבלונדינית שלי לומדת ארכיטקטורה. היא אמנם נהנית כשאנחנו מדברים סוציולוגיה, אבל הארכיטקטורה שלה היא יותר בסגנון היי טק.
חוץ מזה, בסבבה ללכת איתה ברוטשילד, אני מרגיש כמו סטודנט שעושים לו סיור בעיר. ואתם יודעים- אני אוהב את זה עמוק בפנים.
חוץ מלרוץ, אנחנו הולכים לשחות, המטר שבעים וחמש שלה עושה לי טוב על הנשמה. היא ואני שוחים יחד. אני אוהב לתת לה לנצח אותי שם, היא עוד לא יודעת שאני קודקוד, אולי אני אראה לה פעם. אנחנו יוצאים, ואני לוקח אותה ומחבק אותה עם הבגד ים השלם שלה, באמת, נשים יפות לא צריכות ביקיני, חוטיני או כל דבר אחר. נשים יפות הן נשים יפות ואחת היא מה הן חושבות על עצמן.
אוהו, למזלי, רק דברים טובים יש לה לומר על עצמה. הנה סופסוף בחורה שמבינה. היא לא עסוקה בלהיות כוסית. הכוסיות נשפכת ממנה. זה סטייט אוף מיינד. החכמות מביניכן יודעות על מה אני מדבר. אלה שמתבאסות- טיפשות.
אני לא איש של בלונדיניות, אבל כשבלונד מגיע עם מוח. זה פצצה לראש. תרתי משמע.
To be continued
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
