| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 12/2004
ריב אימים
מה שאני נותן אני מקבל בחזרה.
לפי ההגיון הזה שווה לתת יותר.
ריב אימים היה לי עם אמא שלי היום, חשבתי שהיא סופית תזרוק אותי מהבית.
ברצינות התחלתי לחשוב הלאה.
ריב אימים בחיי. ריב אימים.
הייתי שמח לו הבלונדינית שלי היתה עכשיו כאן, הבלונדינית שלי שמבינה אותי כל כך טוב, בשקט, בלי הרבה רעש על אותו גל, שתחבק אותי ושתתן לי שוב להיות קטן, בדרך להיות גדול שוב, קטן
מחר ההופעה בטלויזיה, לא הסתפרתי. לא בזין שלי. עולם החלומות, עולם האשליות, ואני הולך לדבר על אשליות, הכל אשליות, בעיקר בעולם הזה.
החבר שלו, גיליתי מה עומד בו. לעומתו- בן משפחתו דווקא עניין והתעניין. עתיד? מי יודע, אולי שוב בקרוב.
גם כל כך הרבה אנשים רציתי לדבר היום.
אם היה חסר לי משהו היום, זה מישהו לפרוק לו את ליבי בו, או בה.
עשיתי את זה עם החבר שלו, על נושא אחר לגמרי. הוא היה הראשון שסיפרתי לו את זה, הוא רק לא ידע, השינויים שעוברים עלי, קשרים נפתחים בי וזזים בתוכי כמו זרעונים קטנים.
רק על הנושא שהעיק עלי דיברתי איתו קצת, הוא הפתיע אותי בתשובתו.
ההורים שלנו מטמיעים בנו דברים שאנחנו צריכים ודברים שאנחנו לא צריכים. רק כשיוצאים החוצה מהבית אפשר (אולי גם טיפה קודם) להתחיל לברור מה מתאים לי ומה לא.
ריב אימים היה לי היום עם אמא שלי. הרגשתי שהיא רוצה לזרוק אותי מהבית.
מה שאני נותן אני מקבל בחזרה.
לפי ההגיון הזה שווה לתת יותר.
ברצינות התחלתי לחשוב הלאה.
ריב אימים בחיי. ריב אימים.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
