| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 1/2010
יותר טוב כלום מכמעט
היום קראתי לחברה פוסט מתוך העבודה שלי על מטרוסקסואליות, ספציפית קראתי לה פרק מסוים.
סיפרתי לה קצת על שעדיף כלום מכמעט.
הרחקתי לכת להסביר לה שבשביל לטפל ביחסים עם מישהו שהיחסים איתו הם בוסר יש לטפל בשורש החולה ולא בפירות...
עוד המשכתי באומנות הדימוי ודימיתי את הטיפול לעקירת השערה מהשורש עם שעווה ולייזר ולא עם סכין גילוח.
זה לא צלח.
היא קרה לי בצהריים. הגעתי אליה בערך בשמונה וחצי בערב. היא בכתה עליו. עליה.
היא מחפשת מה לעשות כשאין מה לעשות, כשעשייה היא לא הכיוון ושהווייה מגדירה את העשייה ופירותיה ושאליה יש להתכוונן.
ואני, כל מה שאני רוצה זה לחבק מישהי וללכת לישון איתה בלילה.
לדבר איתה בפתיחות. לאהוב.
וכן, גם הקטע המיני הזה מציק לי... אני יודע שאני צריך לעבור משהו כדי להשתחרר.
צריך להרגיש משהו מסוים אך אין לי איך לפתח אותו או לפתוח אותו או לקדם אותו, לצורך העניין.
גם אין לי מי שיציע לי. בררר
ימים טובים אני עובר באופן כללי.
הם גם הולכים להשתפר.
בדיוק לפני שעה למדתי שיעור- אם דברים לא מבשילים אין לדחוק בהם (דובר על עניין עסקי כלכלי)
יותר טוב כלום מכמעט.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
