בשבועות האחרונים אני לומד להשהות. אני לומד להשהות ביקורות של עצמי על עצמי, על אחרים, על המצב. אני לא קופץ למסקנות אלא מקבל את המצב כמו שהו והולך להרהר עליו בבית, ברחוב, לבדי, עם אחרים. אבל לא קובע עובדות. נותן לדברים להימשך. זה משהו חדש באישיות שלי.

יש משהו שאני מאד רוצה לעשות. להרים לי אתר חדש שיכיל את כל הדברים שאני עושה ברשת. ועכשיו גם יש לי את היכולת לעשות את זה עם שירות חדש שמצאתי. אני קצת תקוע בגלל הבלוג, אבל זה זמני. הכל יבוא על מקומו בשלום ואני אשיק את האתר הזה בבוא העת.

בחודש וחצי האחרונים הוצאתי הון תועפות יחסית למה שאני רגיל. זה היה כיף גדול מאד. ועם זאת, זה הון. אבל אתמול, אתמול הבנתי שלא צריך לחסוך על כל דבר, שאני עובד בדיוק בשביל הרגעים האלה שאני מוציא בהם את הכסף. זה היה שיחרור גדול. לא הרגשתי ככה אף פעם.

עוד משהו שאני רוצה זה לארגן את הצילומים שלי לפורטפוליו ולצאת למסע. לראות מה אנשים אומרים על האומנות שלי. כי אומנות או נמות. וזה ממש ככה.

פסח הזה היה אקסטרה אורדינר בשבילי, מהשמחים שבמועדי חיי, אני שמח שהיה לי אותו ואני שמח שאני חי.

השבח לאל, ישתבח שמו.