| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 5/2010
ולזוז עם הרוח
היום הלכתי ברגל. אני מעריך שבסביבות 8-12 קילומטר. בים. מהרצליה עד צפון הרצליה ואז דרומה לתל אביב וחזור להרצליה. לא בדקתי במפה כמה זה רחוק, אבל אולי עוד אעשה את זה.
עשיתי את זה על בטן ריקה ואז הלכתי לאכול באחמד את סלים. לא נגעתי בלחם.
היא אמרה שאני קיצוני. ואז אמרתי לה, מה פתאום קיצוני?! זה שהחלטתי לא לאכול דברים מסוימים ושאני בסך הכל עומד במילה שלי הופך אותי לאחד שעומד במילה שלו, וזה שאין לי רגשות אשמה ושקל לי לעמוד במילה שלו, לא אומר שום דבר חוץ מאשר שהוא עומד במילה שלו וזה יופי. צודק, היא אמרה לי.
התחלתי משהו חדש, היום הבהרתי לעצמי שתמונת איך אני רואה יחסים נקבעה כבר. ושלמרות שהיא מקבעה כבר, אני שם את עצמי מוכן להיות גמיש, מוכן לעבור שינויים כדי להכניס אישה לחיי.
היא אמרה לי משהו היום, ככה פתאום, וזה הרגיש לא נעים, אבל שיתפתי פעולה ואמרתי לה אין בעיה. אז היא אמרה שהתגובה שלי מבאסת אותה.
אמרתי לה שזה באמת לא בא לי טבעי, אבל אני רוצה ללמוד. כי אין אלא להיות גמיש כמו לולב, ולזוז עם הרוח.
אז אני נותן לעצמי להיות עם הרוח, ושהרוח תזיז אותי כמו שהיא רוצה.
רוח ולא חומר.
גמישות ולא נוקשות.
תקשורת תקשר אותנו זה לזו.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
