בשעות האחרונות, עת קמתי משנת היופי שלי בבוקר והלכתי לשרוף את עצמי במקלחת כמו שאני אוהב שטפה אותי תחושה.
יש משהו בחקירה (אנשים חושבים שאני רציני לאללה) שגורם בשלב כלשהו לדברים להיראות קלים יותר, פשוטים יותר, זמינים יותר ברמת ההגעה אליהם.
גל של פרומונים, גל של אהבה עצמית, בעצם אולי
גל של שקט, כמו זה שבא בקופסא בשיר של דיינה ברגר
מקיף אותי.
מי היה מאמין.

 

יש משהו בללדת ילדים (אמירות). הלידה מצריכה ממך להיות עשיר או להמציא את העושר שלך, ואתה גם לא יכול לזייף, אתה חייב זהב... זהב זה כמו פריצת דרך- אבל גם כמו עצירות- מתאמצים, זה יוצא