מלבדוק מה היתה השעה בפוסט הקודם תבינו כמה שעות ישנתי בלילה.
הנה קמתי מהשעון המעורר ליסוע ליפו ללמד את הילדים שלי קצת הא וקצת דא בנושאי תרבות וחברה (סתם,היסטוריה ותנ"ך).
מה שמדהים זה הכאב הזה בעיניים, כשצריך עוד לישון.
מאז שאני ילד, יש לי נוהג כזה לקום, להרגיש כמה קר, לפתוח את התנור, ולקוות שפשוט יתחמם. ולא לזוז קודם.
אבל חייבים לזוז.
רק שהשעון כבר העביר עוד 45 מעלות.
מכירים את זה?
השעון מעביר עוד כמה מעלות ואתם עם הזיקפת בוקר הזו שאם היתה לידכם מישהי, כבר מזמן זה היה נראה אחרת, את החום שלכם היתם מקבלים בצורה רטובה ואוהבת יותר... XXX...דברים לא קורים בין לילה... ואני לא אומר יותר מילה.

לינקוקיה:
שמעתי שבשבוע הבא יש כמה ילדות טובות ישרא שלא שמעו על האומץ לסרב ובאומץ מתגייסות. אני מודה, אחת לא שמעה עלי, אבל אני כן שמעתי עליה, אז הנה, ריספקט- והתמונה שם מגניבה. הילדה השנייה שבעצם הציגה לי את הילדה הראשונה- כי העיצוב מהמם, והרגליים, או הרגליים...
הילדה השלישית- העיצוב הצבאי שלה הוא ורוד מרושע
הילדה הרביעית- היא פשוט אוהבת כלי ז' קצרים לשחק בהם.
הילדה הרביעית- היא מצחיקה אותי ולכן מגיעה לה

ועכשיו- יאללה ביי