| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 3/2011
4 נקודות על המצב
1-
מה שכתבתי בפוסט הקודם בנוגע לעבודה, אל תאמינו למילה ממה שכתבתי בו.
הסיפור שהיה כך היה: עלה מולי בפייסבוק מכר, הוא אמר שיש איזושהי משרה שצריך לגשת אליה למכרז במשרד ממשלתי כלשהו. מצאתי את הלינק והתחלתי לעמול על להבין מה נדרש ואיך אני הולך להגיש. בשלושת הימים האחרונים אספתי, ערכתי, צילמתי, הדפסתי ושידכתי בנפרד 15 מסמכים שונים על מנת להכניס אותם למעטפה אחת יחד עם טופס הבקשה להירשם למכרז. הדרישות של המכרז לא יוצאות דופן לתחום שלי, אבל אם כל אחד אחר יסתכל עליהם הוא יבין שהוא לא ממש שם. חוץ ממני כמובן. שהתפקיד הזה תפור עלי. למוח שלי. למידה שלי. לרצונות שלי. לחלום שלי. להכל. הכל. נטו. בשביל זה המציאו את התפקיד הזה. ככה.
אז יצא שביומיים האחרונים השקעתי רק (רק) שבע או שמונה שעות מינימום בלהכין הכל. כולל לכתוב מאפס את קורות החיים שלי בעברית ומכתב מקדים שמפרט את כל המסמכים שהכנסתי פנימה, שכללו, מכתבים, המלצות, תעודות ושאר מסמכים שרק לי יש :)
היום קצת לפני חמש בערב שילמתי לדואר ישראל שיקחו לי את המעטפה הכבדה (200 גרם של נייר הורדתי) לירושלים ואבן נגולה.
חוץ מזה, ראיון העבודה הבוקר היה יותר מסביר אם כי מר בוס לא הרשים אותי ביכולות ורבליות או אינטלקטואליות יוצאות דופן אבל השבוע הבא שלי התחיל להתמלא על ידי פגישות שזרעתי בעמל לא רב כשכתבתי את הפוסט הקודם... (לינקדין שולט)
2-
קמתי הבוקר עם מועקה. הרבה מחשבות.
מחר יום שישי. חשבתי לקחת את עצמי לטיול מחשבות. מה זה טיול מחשבות?
זה אני, האופנוע והמצלמה. וללכת לייצר חומרים חדשים.
זה לא קורה לי הרבה שאני עושה דברים כאלה.
לכאורה זה בשביל התמונות, למעשה זה בשביל המחשבות.
פעם כתבתי שהמחשבות הכי מזוקקות שלי באות לי כשאני בא במגע עם מים או עובר בין משקופים, פתחים ושאר דלתות. תוסיפו לזה נסיעה על האופנוע.
3-
אני חושב שאני לוקח משהו מהעם האמריקאי- אני לוקח את לרדוף את האושר שלי.
4-
אולי אני אשמע קצת ג'סטין ביבר. תקראו לי מפגר.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
