אתמול היתה לי פגישה חשובה.

בכלל, אני לומד המון לאחרונה.

אתמול למדתי שוב, שאם מדברים על משהו (לעומת להגיד אותו לעצמנו בלב), זה משחרר, זה מוציא את העוקץ מהפחד, זה מרגיע את הפחדים.

זה מה שלמדתי אתמול, כי עד אתמול התביישתי בכל מיני דברים.

פעם כתבתי פוסט על אחריות ומה זה אחריות. זה פוסט שהושפע ממקום שפעם הייתי בו. מומלץ לקרוא את הפוסט הזה.

אפילו אני צריך לחזור אליו קצת ולהפנים אותו שוב.

בין השאר כתוב שם:"אחריות איננה עול, טעות , שבח, הטלת אשמה, זכות, בושה או אשמה. באחריות אין הערכה של טוב או רע, נכון או שגוי. יש פשוט מה שיש, ואת העמדה שלכם. להיות אחראי מתחיל עם הנכונות  להתמודד עם נקודת המבט: "אתם יוצרים את מה שאתם עושים, את מה שיש לכם ואת מי שאתם". זוהי לא אמת. זאת עמדה. זהו מקום לחיות מתוכו."

אתמול שיחררתי את עצמי מעול שסחבתי. אחריות לא היתה שם. היתה נקודת מבט של מישהי שלא היה לי נכון לקחת אותה על עצמי במלואה כמו שעשיתי. עול שלקחתי על עצמי. זו היתה טעות, לא יכולתי להתמודד איתה כראוי עד אתמול.

זכור.