ג'ט לג.

אז אני ער בשש בבוקר ולא הלכתי לישון אפילו.

נו טוב, לא נורא.

היום בלילה הולך להיות ערב יום הזכרון.

מחר בלילה הולך להיות ערב יום העצמאות.

מחר בבוקר אני הולך להתחיל לחגוג עצמאות אחרת.

אני מקווה.

הלב שלי מכוון לכיוון אחד. אני יודע מהו.

בפעם האחרונה שהייתי בכותל המערבי שמתי את ידי על האבנים הגדולות ומשום מקום פשוט התחלתי לבכות.

ובכיתי.

וידעתי.

ידעתי שהחיים שלי הולכים לכיוון מאד מסוים שאני מחויב לו.

ומחר, מחר זה יתחיל בכיוון חדש, כלומר בדרך חדשה, נתיב חדש שגם הוא, כמו כל הנתיבים שבחרתי בהם בשנה החולפת,

יביא אותי למקום שאליו כיוונתי כל השנה, רק בדרך שלעולם לא הייתי חולם עליה :)