להשיג עוד המלצה אחת. כי צריך וכי אני יכול. אתגרים.
לשכתב את הרזומה לאנגלית. חובה, וגם הגיע הזמן. לראות מי יכול לעזור לי בשמחה
לסיים את הדפים. חובה ומהר.
לסיים את המערכת כולל בחינות והכל. רק מה שרואים אפשר לנהל.
להתחיל לכתוב את המניפסט. כי צריך להתרגל לזה שאני מוביל חשיבה *להתחיל בשישי דווקא. שחרר.
לשבת על העבודה השניה, איןסיבה שלא*לא דחוף ביומיים
להתנדב מחר- זה מדהים
לנסוע לירושלים-התגשמות
להפגש, להיבחן, לעבור, להנות
אין רגע אחד פנוי זה מטורף ואני עוד מוציא זמן על המחשב.
אחריות כלכלית-לסיים את האשראי ולהגיש לבנק עד מחר חשוב ודחוף.
מה עוד צריך ללמוד על option1?
סוציולוגיה:
זה מדהים. כשכל הדברים האלה נוגעים לאדם עצמו, אין הוא צריך אנשים מסביבו. אין דבר כזה בדידות.
אין ספק שהיא קשורה למיקום העבר שלו בסדר התודעה, כלומר, אדם שעסוק בפיתוח עצמו כרגע ולעתיד, העבר והבדידות שנובעת ממנו, אינם לא כלום אלא זכרון, אינם לא כלום אלא תלונה שנשמטה ושאינה מכילה עוד שום גוף מבוסס של סחי ומוגלה, אינה רלוונטית, ההוכחה הניצחת לכך , פעם נוספת, שאדם- אין לו שום דבר עם העבר שלו אלא חי מתוך עתיד שהוא יוצר לעצמו.
הפרספקטיבה לגבי העבר מוצגת כאשר מתמסרים לקיום ההווה שלמען העתיד. אם זה קורה פעם אחת, אין סיבה שזה לא יקרה שוב.
מוסר השכל והשלכות:
בדידות ועצבות היא אינדקציה- אפשר להסיק מהן מסקנות מרתקות.
1- בדידות אינה עומדת לבד לעולם. בדידות היא תלונה מתמדת של האדם על עצמו ומצב קבוע של להיות ולא מצב אובייקטיבי.
2- עצבות שנובעת באה לסמל לאו דווקא את העצבות שנובעת ממצב אי קיום יחסים חברתיים אלא אולי עצב של האדם מעצמו על כך שהוא אינו נוקט אקטיביות בנושא.
3- דווקא העצבות היא אינדיקטור מרגש שיכול להתריע לנו שאנחנו דווקא לא פועלים ושכל מה שנדרש שם הוא פעולה למען עצמינו והעתיד.
4- פעולה הנובעת מעתיד לעולם תלווה במעין חווית שליחות/חיות/חום/שמחה- אלא אם כן, אנשים חווים תוך כדי כך חוסר שלווה/סיפוק/ביטוי עצמי מלא, או אז זה אינדיקטור לעבר שמנהל ולאו דווקא עתיד.
אחריות
אחריות מתחילה עם הנכונות להיות גורם בַּעניין.
אחריות איננה עול, טעות , שבח, הטלת אשמה, זכות, בושה או אשמה.
באחריות אין הערכה של טוב או רע, נכון או שגוי. יש פשוט מה שיש, ואת העמדה שלכם לגבי זה.
להיות אחראי מתחיל עם הנכונות להתמודד עם נקודת המבט של: "אני יוצר את מה שאני עושה, את מה שיש לי ואת מי שאני". זו לא אמת- זו עמדה. זהו מקום לחיות מתוכו. מקום להסתכל ממנו על החיים.
אף אחד לא יכול לגרום לכם להיות אחראים. אף אחד לא יכול לכפות אחריות על אף אחד אחר.
זהו חסד שאתם נותנים לעצמכם- זהו הֵקְשֶר מעצים שמשאיר אתכם עם אמירה לגבי החיים.
בסופו של דבר זהו הקשר שמתוכו אתם בוחרים לחיות.