אי אפשר להתחיל להסביר בכלל כמה זמן לוקח להרים "עבודה של גדולים" כמו שאני מתכנן לעשות.

כמויות הפגישות, תכניות העבודה, המסמכים, הטלפונים והזמן שעוברים הם בלתי נגמרים.

שיחת טלפון עם בחור חביב מאד שאני מכיר מספר שבועות פתחה לי אפיק מחשבתי: "הוא לא מחפש מקום עבודה- הוא מחפש מקור הכנסה".

אחד הדברים שהכי קשים לי כיום זה לחפש מקום עבודה. הסיבה לזה היא שאני לא רוצה למצוא עבודה, כי הרי אני מחוייב למשהו אחר, מה שאני בעצם רוצה זה למצוא מקור הכנסה אבל אף פעם לא ידעתי לקרא לזה ככה ולהבחין בין השניים, זה מה שאני צריך. לו הייתי צעיר בבערך 10 שנים (עוד שנה וחצי הבלוג הזה יחגוג 10 שנים) הייתי הולך לחפש עבודה זמנית של אחרי צבא, אבל בגיל 31 וחצי, מוזר להסתכל על המצב הזה, לפעמים מביך ולפעמים ממש מבייש, תהרגו אותי למה. הנה למה:

כשהייתי בערך בן 24 כתבתי פוסט על בחורה בשם תמי שרצתה לשכב איתי... זה היה פוסט על מטרוסקסואליות, פוסט על לחצים חברתיים שנובעים מהחוץ אך משפיעים עלינו בצורה של מחשבות אישיות פנימיות ועל איך הצלחתי להבחין אותן ולהתגבר עליהן. 

כשהיום בגילי אני צריך "לחזור אחורה" לכאורה, קשה לי לעשות את זה

אני עובר עם עצמי כמה ימים של מחשבות, בעיקר בהקשר של להתעלם מהסכמות חברתיות ולעשות את מה שנדרש על מנת להקים את העסק שלי, זה לא קל, בכלל לא קל.

לבסוף, חזרתי אחורה כדי לקרא קטע שכתבתי לפני כמה שנים על להיות אדם בלתי רגיל, מומלץ בחום.

חג שמח