שוכב במיטה
מציאות חדשה אימצתי לי, אני נכנע, אני פשוט נכנע.

 

אני שוכב, היא נכנסת לי מתחת לאוזן, אני מצמיד את עצמי אל המיטה, נועץ את הציפורניים במזרון,
אני לא נוגע בה, מכניע את עצמי למרותה, מתכנס אל תוך עצמי, קולות קולות של בפנים יוצאים לי החוצה
צווארי הוא כעת איברי הגדול ביותר, ואני- פסיבי.
אני מתחיל להבחין, בשפתיה, בלשונה, זרזיפי אויר נוחתים עלי מאפה
ואני, בעיניים עצומות, נצמד למיטה, עוצר את עצמי מלנוע, שוכב שם בשבילה
עונג צרוף אחד
שנמשך מליון רגעים

 

 

 

אף פעם לא היתה לי דנה. תמיד יש פעם ראשונה