כבר מאז יום שבת אני מחכה לכתוב את מה שהיה לי לכתוב...
למזלי יש לי גברת נחמדת שמזכירה לי כל יום שבת בתשע עשרים וחמש שעוד חמש דקות ממש יש חדר מלחמה. לך התודה יקירתי.
ובכן, השבוע בחדר מלחמה, יאיר לפיד סידר לנו רומנים. היינו יכולים לראות את זה מגיע כבר קודם, אבל לזכותו יאמר שהוא עושה את זה בסטייל.
הקרח רוצה לעשות את האלמנה, השב"כניק רוצה לעשות את זה עם האיילת, המנכ"ל רוצה לעשות את זה עם הפרקליטה, הצעיר רוצה לעשות את זה עם הצעירה, ורק לבן של ששון גבאי (הוא פעם שיחק ברמבו להזכירכם) תוקעים כדור בריאה.
חייבים לומר את האמת- אין כמו כמה מבטים "מרומזים" כדי לדחוף לנו מתח מיני. כמובן שאי אפשר שלא לאהוב את הזוררת שמסתירה את העיניים של החיילון בזמן שהיא מנשקת את אלי פיניש לאות הזדהות. זה היה כזה טריויאלי- אבל קליימקסי. כבוד.

קאבר חדש יצא לשירו של המלך זוהר ארגוב- בדד. בין מלך או לא הדעות חלוקות, אבל הן אינן כשזה מגיע לקאבר. זה קאבר סבבה.
שרה אותו להקה אחת שאת שמה איני מצליח לעלות בזכרוני, משהו מטאלי כזה פיצ'רינג אלי לוזון שעשה קרחת סופסוף וגאל אותנו משיערו הלבן. יש בעיה אחת- הקליפ בערוץ המוזיקה נראה זוועתי, ולא רק כי יכלו להתאמץ קצת יותר, אלא פשוט בגלל ששלושת הגיטריסטים של הלהקה, נראה כי הם לא שמעו שהאייטיז נגמרו כבר לפני יותר מ 15 שנה ועדיין נראים כמו להקת הליווי של בון ג'ובי, הזמר מיטלואף, ומטאליקה בראשית הדרך. מה שהיה באמת מצחיק היה לראות את המתופף מג'נגל עם המקל, את שלושת הגיטריסטים מנסים ליישר קו ולנוע לפי הקצב ולבסוף, לראות את סמל הלהקה, שדומה באופן מחריד, מחריד אני אומר לכם, לסמל הכנפיים של אירוסמית'. דומה אמרתי? התכוונתי זהה.
מישהו זוכר שדיברתי על קאבר של זוהר?

אחריהם הגיע מוקי. למוקי יש לי רק ריספקט. את הסינגל החדש שלו אפשר לשמוע ברצף של גלגלצ היטב היטב. אני מאד גאה בו, הוא זמר נפלא. לסינגל שלו קוראים "אלהים" ולשם שינוי הוא לא מדבר על אמונה דתית אלא למרבה הפליאה, על אי הפחד שלו למות. טוב זה גם לא מדויק, זה כנראה עניין של פרשנות- הוא רוצה להיות קרוב אליו וכבר לא יכול לחכות. איך אתם הייתם מפרשים את זה? הקליפ ערוך טוב, מצולם בשחור לבן אבל יכלו לעשות אותו קצת יותר טוב בזוויות הצילום. לצידו של המוקי והפילוני הקבועים עומדות שתי זמרות ליווי אתיופיות. נראה לי שזמרות ליווי כהות עור זה סוג של סמל סטטוס, דבר שמעיד על יוקרה יותר מאשר על הבנת העומק המוסיקלי של מיתרי הקול השחורים. בחיים לא תראו את אבי ביטר עומד ליד שתי אתיופיות, שלא לדבר על אייל גולן או חס מלהזכיר אחד, מושיק עפיה, טפו טפו. עוד דבר אחרון עליו- בשיר נעשה שימוש בקלרינט. שימוש איכותי למדי. אוהב סטינג כמוני לא יכול להימנע מלהניח איזושהי סימפטיה של המלחין (ע"ע פילוני) ליוצר המוערך עלי.
כבר אמרתי שגם לסטינג יש שתי מלוות כהות?

עוד משהו בנוגע לחדר מלחמה- בתפקיד אורח בפרק הבא כבר זיהיתי את האיש והגריז בשיער, לוחם בוקסינג מסוקס בתפקיד חוקר שב"כ שיחקור לנו את הזוררת. זה קצת מזכיר לי את הפרק האחרון של בבילון 5. יוצר הסדרה, ג'יי מייקל סטזינסקי שיחק את הפועל שסוגר את השאלטר על התחנה שאז מתפוצצת. חבל שיאיר לא חיכה קצת עם התפקיד של עצמו. מה גם שהוא הכניס לעצמו שורה שרק הוא יכול להגיד באמת ובתמים: "אני אדבר אליך איך שאני רוצה ואם אני לא אוהב מה שתגידי את לא תהיי ביחידה הזו".

ודבר אחרון בקשר לערוץ המוסיקה- עוד כמה ימים הולך להיות טקס פרסי המוסיקה הישראלית. כנראה שיואב (במילרע) החליט שאוטוטו ערוץ 24 מחליף את MTV לעד והגיע הזמן להרים פה VMA מקומי, ולא סתם, יקראו לטקס הזה "טקס פרסי עמי".
אני לא צוחק.