|
 הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 1/2005
אתמול בג'ירף בפעם הראשונה. על האוכל הבנתי במה מדובר. גם נזכרתי בצמחונית שנמצאת במנהטן. אבל מעבר להכל ישבתי על הבר ופתאום הבנתי כמה אני שמח שאני לא עובד יותר כברמן. "אני כל כך שמח שאני לא מאחורי הבר יותר" אמרתי אתמול לזו שישבה לצידי עת חיכינו למנת האיטריות המצויינת דלעיל. זה היה ערב של מחשבות. היא אמנם היתה שם, אבל אני הייתי במקום אחר לגמרי. לא רק לא איתה. גם לא איתה וגם רק בתוכי. שיקרתי שאיני חברותי. האמת היא שלא רציתי לצאת בכלל מהבית. אחרי "8 שעות" של למידה מוחי היה כספוג רצוץ ממים, כל מה שרציתי הוא להתייבש מול הטלויזיה. זה היה ערב על עתיד. הוא נגמר בטלפון מנחם ומחמם. העתיד שלי עוד מחכה שאחשוב עליו.
ובזמן שסיימתי אמירה אחת והתחלתי אמירה אחרת, התקבלה על שולחני בקשה לאמירה חדשה. והפעם, אמירה על רוקי, עיין ערך מופע הקולנוע של.
| |
|