|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 1/2005
א- ראיתי היום אנשים שנכנסו לים בפעם הראשונה בחיים שלהם. ב- למדתי היום טוב. היתה גם אירוטיקה חברתית, שוב. ג- מעניין לראות על חבורת במאים שכורתת ברית בינם לבין עצמם עם כללים נוקשים, עליהם הם מספרים ששיחררו אותם לחופשי. ד- אני מחכה כבר לצאת מהבית, החוויה של היום בלילה נותנת בי אותותיה. כבר מזמן לא עשיתי הזרה. יש בזה ריגוש. ה- שוב הייתי צריך להפגין קור רוח. תודה לאל (ולאמא שלי) על תרגולות שהפנמתי לעצמי. ו- זה מוזר... הלחכות בבית עד שאצא. צריך להכין משהו? לקרא? לשאול? ללבוש?
ז- צרכים אינם. אני שמח להיות בתקופת מבחנים ולהשקיע כמה שאני משקיע ולוותר על יציאות ושאר הסחות רגילות. זה עושה אותי שמח. אני מרגיש כמו במשימה, זה עושה לי טוב. ח- עבודה, שבוע משמעותי קצת. או שניצור הגדרת תפקיד, או שאעבור הלאה. ט- העתיד מחכה להיחשב. אני לא יכול להימנע מזה, זה הזמן הזה בחיים לחשוב שוב. עברו מאז קצת יותר משלוש שנים. המחשבה דווקא מרגשת אותי. י- אחת בעבודה עושה לי פרפרים כשאני נמצא לידה. יא- הסידור שיצא לי כתוצאה מהחשיבה יסדר כמה דברים, אני מרגיש שזה הכיוון הבא שלי. הסידור, החשיבה יביאו לי את האבן הבאה עליה אני עומד לדרוך. דברים יקרו, זה הטבע שלהם. יב- הטביעה במבחנים ובאמירות עושה לי טוב, אני חוזר על עצמי נראה לי. אני פשוט מאושר מהרעיון של ללמוד את השנה הזו. מה גם שאני הולך להוציא ציונים לתואר שני באשר הוא. אמביציה. זהו.
יג- שיחה עם נערה גילתה לי שפעם כשהייתי בגילה, ועוד קודם, לא הודיתי בבדידות שלי, כשהיא פתאום סיפרה לי על כך. כל כך הערכתי אותה על זה. אני מעריך כנות, אני מעריך אותנטיות, אני מתאווה למציאות הרגשית הפנימית, כשפתאום שופכים עליה אור. מוקדש באהבה לג'ינג'ית.
| |
|