אתמול כתבתי כמה מילים על רטט וחשבתי שכדאי לפרסם אותן כאן פן יאבדו:

איך אני יודע שיש בי שמחה פנימית עכשיו? אני מרגיש את זה בחזה שלי. הוא מלא ולא חסר כלום.

היום הייתי במקום שלא רציתי לעזוב. זו תחושה מדהימה.

יש מקומות ואנשים שמרגישים בהם ואיתם כמו בבית, שזה יושב נכון ומדויק. אני קורא לזה רטט. כשיש רטט אני מאושר.

יש אנשים שיש בהם רעב מובנה. יש רעב שמגיע מהרצון לטרוף את החיים ויש רעב מתוך תחושת חסך. אצלי יש משניהם. שכשיש רטט אין רעב.

כשיש רטט, גם הרעב לטרוף את החיים מתאזן למישור אחר. לא יודע להגדיר אותו במדויק עדיין, אבל נראה לי נכון.

רטט זו תחושה של להיות אחד עם המציאות. רטט זה כשהדברים קשורים בקשרים שמקיימים מגע. אי אפשר להתכחש לרטט כשהוא מתקיים.

הרטט אין להתכחש לו.

כשמחפשים כיוון בחיים, בעבודה, באהבה- המצפן שלי זה מצפן הרטט. או שיש רטט או שאין רטט. כשאין רטט זו פשרה או גרוע מכך.

remmeber