אתה האדמה אתה החיים הבריאה אתה השנים אתה האהבה חסרת הפנים...

אתמול עוד קמתי בבוקר ודיברתי בטלפון. התחושה ששטפה אותי כשאמרתי "אני כזה גרוע" על זה שלא התחלתי ללמוד אתמול עד מאוחר הציפה אותי בתחושה נעימה. הלהגיד שאני גרוע כסוג של אכילה עצמית הצחיק אותי, נתתי לעצמי להתפנן על זה שתי שניות, אחרי זה הלכתי לראות סרט, חחח, נהייתי חולה על סרטים בבית. בטלויזיה או בדיוידי. לבד, לעבור את החוויות שלי בעצמי, להתחבר, לשכב, לשבת, לדבר לעצמי, אהבה, עונג, מסעות של לבד, כשהאינטימיות שלי מתפרצת גם לבד.

ואז בלילה עוד סרט, בשששקט. חולמים.

המבחן היום היה קשה לי. מזל שלמדתי. אני לא יודע כמה אקבל. אחרי שעתיים וחצי התעייפתי, נותרו לי שעתיים, הייתי צריך להמשיך. מוחי הפך ספוגי תוצאה של התאמצות קשה ווברבלין שפעל ואיים להתפוגג. יצאתי הרוג וסחוט.
בשעה מאוחרת זו הבנתי שזו אורגזמה של מוח- הסחיטה על ההדק- פהההההההההההההה
התלוננתי הלילה שאני עייף. שטויות... אז אני עייף, אז נלך לישון...
הימים האחרונים הרגישו לי כאילו לא הייתי בארץ בכלל.

שקט, ונשיקות על הצוואר.
הקלרינט מדבר
לילה טוב