| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 8/2003
היום יש לי דייט (קצת הנדסה בדרך)
אז כמו שאמרתי מקודם, קוראים לה א', מהחדר כושר. קמתי בבוקר וכבר רציתי לראות אותה...
העניין איתי שבטח שאני ארצה לראות אותה, כך אני אוכל להתחמק מהלימודים.
אז זהו, שלא...למרות שאני כותב עכשיו מהבידוד, אני בבידוד, משמע, אני הולך לעשוןת עכשיו חריש עמוק של סטטיסטיקה. יום הדין שלי קרב ושום א' ושום ט' ושום אף אחת שיש לה שדיים לא תגרום לי לעוף מהאוניברסיטה מהתואר שכל כך חשוב לי לקבל אותו. בכל זאת, הוא כלול בחזון שלי את העתיד שלי (שהמצאתי לפני שנתיים בערך).
כששקלתי את ההשלכות של לעוף מהתואר קיבלתי זבנג רציני לפרצוף, אין מצב .
בכל אופן, דיברתי איתה כבר הבוקר, ניפגש עוד שלוש ארבע שעות, תלוי בכמה המוח שלי יתן לי. חשבתי גם על אופציה נוספת. לגמור פה, לפגוש אותה, ואחורי זה לחזור ללמוד באוניברסיטה, כן. אלא אם כן הפגישה איתה תתארך. חשבתי גם ללכת לחדר כושר לשם שינוי.
קצת הנדסה- רציתי להיות כאן מוקדם בבוקר... קמתי בעשרה לשמונה...אכלתי לאיטי, ידעתתי שאני יוצא בתשע- חופשי יומי וכו'.
יצאתי בעשרים לעשר עם תחושת גועל מהאיחור המטורף שלי ש"שרף" לי חצי יום כבר. בכל אופן, בסופו של דבר הגעתי הנה נחוש לא להרגיש ככה.
הנה ההנדסה לפרטיה:
תפיסה: אני מאחר.
הנדסה: אני מאחר זו תפיסה, היא לא אמיתית, אני לא באמת מאחר ולא באמת מאוחר.
הנדסה: של מי התפיסה הזו? שלי. מי קובע את התפיסה? אני. האם קיים איחור? לא.
הנדסה: יש לי זמן, יש לי זמן, לא כל היום, לא כל הזמן, אבל יש לי זמן, והוא שלי לנצל איך שאבחר.
תפיסה: אני צריך לפגוש את א'.
המהנדס: שלילי, אתה לא צריך לפגוש אותה, אתה בוחר לפגוש אותה ושנית יש לך סדר עדיפויות. אתה בא לפניה, אתה תגיד מתי וכשאתה תגיד שסדר העדיפויות שלך מאפשר את זה.
המהנדס: שלוש ארבע שעות לבחירתך, קח אפילו חמש או שש.
נקודה.
אני: אני הולך ללמוד, שרפתי מספיק זמן הבוקר
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
