| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 8/2003
כל כך נהדר לעשות אהבה כשיש אופֶּרה ברקע
חזרתי עכשיו מא', וכהרגלי, אני יושב לכתוב את הערב שהיה.
באתי אליה והלכנו למכון.... התאמנו לחוד... בסוף עשיתי לה מתיחות.
הגענו אליה אחר כך...היא הלכה להתקלח, אני עשיתי את הסלט. השתדלתי שהוא יהיה קטן וסקסי. רוטב-בלסמי-שמן-זית-שום-מלח-פלפל.
היא מאד התלהבה מההכנה שלי. זה כל כך נפלא...היא אוהבת שאני משקיע, ואני אוהב להשקיע, ועוד בשבילה. הלכנו לחדר שלה...התיישבנו לנו והסתכלנו. בלי להסתכל הרמתי את הכוסית ואמרתי: לחייךְ!, היא החזירה: לחייךָ.
התחלנו לאכול, האופרה התנגנה לה ברקע, זה היה מושלם, וכל כך נכון... אחרי האוכל התנשקנו ומשם עברנו כבר למיטה.
יש בינינו הסכם. אנחנו לא שוכבים עד שיש אהבה. עד שיש אהבה. אין יוצא דופן. ואנחנו גם לא ישנים ביחד עד שהיא אומרת לי שהיא מוכנה.
עשינו אהבה בלי להחליף מיצים
אחרי זה סתם שכבנו והחלטתי לפנק אותה. שאלתי אותה אם יפריע לה אם אנשק את כל הגוף המהמם שלה. זה היה ארוך.
אוי כמה זה נפלא לעשות אהבה עם אופרה ברקע...
דיברנו על סקס. היא רצתה לדעת מה היה הדבר הכי לא קונבנציונלי שעשיתי. שאלתי אותה מה היא אוהבת. מסתבר, שאנחנו אוהבים את אותו הדבר.
נגמר הדיסק. אמרתי לה שתלך להחליף. אמרתי לה שאני רוצה לשמוע עוד אופרה.
היא קמה, עירומה לקיר-המלא-בדיסקים-שלה. הסתכלתי, בהיתי, הערצתי, בחנתי, התבוננתי, התעניינתי. הגוף שלה. עם כל יכולת הכתיבה שלי, אני מוצא את עצמי מרגיש כמו נעל כשאני רוצה לתאר את הגוף שלה, המילים לא באות ואני מרגיש מטומטם ובסוף יוצא לי תיאור של פקוסה מפגרת: מהמם, משגע, וואו. איזה זין.
אני מחכה לה בסבלנות, וזה עושה לי טוב. וגם ההליכה הביתה ממנה במקום להישאר היא בסדר... פעם הייתי מתבאס מזה, והיה נוצר לחץ. אבל כמו שג'ורג' מייקל אמר
פעם: I'm older.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
