| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 9/2003
 אביגיל- עתיד
אביגיל- עתיד
אביגיל, דיכאון ותחושות כמו שאת מתארת הם דברים טבעיים, וכל אחד חווה את הרגשת הבדידות, שאין חברים, שאין חבר אחד או חברה לחלוק איתם, שלא לדבר על אהבה וחום... מנסיוני, דיכאון, פחד ושאר פלפלים מהסוג הזה נגרמים כתוצאה מהתנתקות מהעתיד- אין לך עתיד שאת רוצה ללכת אליו ואז החיים נראים חסרי משמעות, חסרי תוכלת. פתרונו של דבר הוא להמציא עתיד, שיאיר לך את ההווה שלך. כלומר, שיהיה לך למה לקום בבוקר. שאר פתרונות כמו סמים וזבל שנשאר בבית הם לא הפתרון.
מקום של כלום הוא מקום מדהים להיות בו, רק צריך לראות את ההזדמנות בכך, למרות שזה לא המצב הרגיל שלנו.
מקום של אפס, של אין, מקום של כלום הוא המקום ליצור, לבנות, הרי אי אפשר לבנות בית על חורבות בית אחר, כל מה שצריך זה להמציא.
והרי את מוקפת בכל כך הרבה אהבה, גם היא אינטרנטית. את מקובלת, ואהובה, ונצפית, וחשובה לאנשים ואנשים היו שמחים להפגש איתך ולתת לך אהבה, כמה שרק תרצי.
כי הכל זה נקודת מבט
ונקודת המבט שלנו יוצרת והיא היא ההקשר שלנו בחיים
ונקודת מבט יוצרת את מי שאנחנו בהתייחס לכל השאר- וזה הרבה כח יחסית לנקודה אחת קטנה
וכמו כל דבר אחר בחיים, אפשר גם להחליף נקודות מבט... בדרך כלל אנחנו לא עושים את זה באופן מודע אלא זה פשוט קורה לנו... אבל לא, אפשר להחליף נקודות מבט בקלות. נקודות מבט שמביאות לדיכאון הן הקלות ביותר לפירוק, בגלל שהן הכי צפויות והכי ידועות, ומובילות תמיד לאותו מקום קטן וחלש. והרי את מתה לצאת משם, זה יהיה כל כך קל.
אין לי פתרונות אינסטנט ואני לא מאמין בכאלה, ותאמיני לי, להמציא עתיד לפעמים זה לא פשוט. מנסיוני, יש לאנשים עתיד והם שכחו אותו או התנתקו ממנו מכורח סיפורים ושאר שטויות שהם קוראים להם "מציאות", אבל לאבד את העתיד זה לא דבר בריא, זה מביא לנו את החיוניות שלנו בחיים.
תזכרי אביגיל, את מוקפת באהבה, תתעוררי ותריחי אותנו מסביבך.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
