לפעמים כשלא נמצאים שם קשה להבין אחרים, זה די מבאס, הביטול על מעשי האחרים שם אותך הן בעמדת בידוד והן בעמדה שחצנית מנקודת מבטם. הלוואי שזה לא היה ככה.

לפעמים, לא, האמת תמיד, אדם מצדיק את ביקורתו עליך בזה שאתה פאבליק. לא רק זאת, דבריו אליך הם בטון של אם אתה לא רוצה- לך מפה. זו אלימות. הלוואי שזה לא היה ככה.

לפני כמה ימים עליתי לאוטובוס. רק שילמתי לנהג והתחלתי להתקדם, אשה מבוגרת שלחה את היד שלה לעבר אדם חרדי שישב מעבר לה וצעקה, כולם כלבים אוכלי חינם קושילאמא שלהם. בהתחלה חשבתי שהיא שונאת חרדים ושהיא מקללת איש תם שבטעות התיישב לידה. התישבתי אישהו באזור הדלת האחורית והייתי עד למחזה הבא: האשה מנצחת על סימפוניה של שלושה- כולם מקללים את החילונים, אוכלי הטרפות שלא מקדשים את שם השם, כל השמאל הזונות וכל הימין המרכזי שרוצה להחזיר את עזה מחללים את שם השם, מי שמע כדבר הזה, אני, אני נולדתי בארץ אבא שלי נולד בארץ וסבא שלי נולד פה וגם אבא שלו נולד פה היא אמרה, הארץ הזאת היא שלי. השתדלתי להנות מהמחזה העצוב הזה, צחקתי, חייכתי ודיברתי עם זו שישבה לידי. לא רק אנחנו היינו בשוק, גם כל מי שישב בסביבתינו היה, כם ההוא שישב יותר קרוב אליהם והגניב את הצחוק שלו כל פעם מבין כפות ידיו והגניב מבטים כדי לראות מי משתתף איתו בחינגת הצחוקים שרצה לו באוטובוס. או אז התערב הנהג במסיבה והתחיל לדבר עם המראה שלו לכיוונם והתלונן שהוא צריך לנסוע עוד 11 שעות וביקש מהם להיות בשקט. הנוסע שישב לידו הסתבב אליה וביקש ממנה לדבר יותר בשקט זה מפריע לנהג ואנחנו לא רוצים שיעשה תאונה. הוא לא יעשה תאונה היא אמרה, ותסתובב, או תרד אם זה מפריע לך. הלוואי שזה לא היה ככה.

אתמול ניקיתי את הבית, היום עשיתי סידורים אחרונים. הבוקר הלכתי ועשיתי קניות בשני מקומות שונים. בדרך חשבתי לעצמי שזה כמו זיכויים בצבא- האדם חייב להחזיר את הציוד שלו בדיוק כפי שקיבל אותו. הלוואי שזה לא היה ככה.

יש האומרים שאם אתה מצטעק על משהו שאומרים לך, סימן שיש משהו במה שאמרו לך...