|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 3/2005
אני כבר לא כותב. גם עבר עלי חתיכת שבוע. חתיכת שבוע. אני גם לא קורא. אני כנראה הולך לעדכן את המצלמה שלי. החדשה תעלה לי כמה אלפים. איזה שבוע זה היה, אני חושב שאני חוזר למצב הרגיל. אני לא יודע אם להגיד סופסוף או להצטער שהמצב לא נמשך. אנשים נפלאים הכרתי בשבוע האחרון, מליון מחשבות עברו לי בראש, דרייב חדש, הילוך שישי פתאום נמצא במערכת. אני נוסע יום קודם. יופי, עוד יום, סבבה, ממש לא אכפת לי... אני מתגעגע גם לסיני. דאגות לעתיד? איזה טוב יצמח מזה? היום פגשתי מישהי באוטובוס. היא בגיל של אחותי ולא נראית בת יום אחד אחרי 23. השארתי את המחשבות לעצמי, מבין כמה זה קל כשלא מתכוונים לשום דבר. מחר- בבוקר כרטיס, בצהרים צילומים, אחרי הצהריים חלוקה, בערב פגישה, ומה עוד? כבר חודש לא הלכתי לרוקי, כבר חודש שכמעט ואני לא לומד כלום, אנשים מעצבנים אותי, אנשים מאד מסוימים, איפשהו אמרתי לעצמי שאיבדתי קצת מיכולת המראָה שלי, כן, כמו שרעות אמרה לי היום- אני צריך לעבוד בתקשורת
| |
|