ואז אני מגלה שהנטייה שלי לשכוח דברים היא לא דבר יוצא דופן.
אני שוכח דברים. אני שוכח דברים מאז שאני ילד. האמת שמאז שאני ילד אני יכול לומר שזה דווקא הגן עלי. היו הרבה דברים שעברו עלי ושאני הייתי בתוכם כמו טפלון. דברים לא נדבקו. ואולי זה כי אני מיוחד. (אני לא)
אבל בכל זאת, בערך מגיל 17 וחצי התחלתי לשים לב שאני לא זוכר שיחות. זה לא כאילו אני לא יודע שהיו שיחות, אלא שאת תוכנן אני לא זוכר, הן לא חסרות לי ואני לא מרגיש בחסרונן.
עד שזה מגיע ליחסים חברתיים, אנשים קרובים ואנשים פחות קרובים.
טוב זה לא מוחלט.
לפעמים אני שואל פעמיים שלוש מה השם של זה שעומד לידי, פשוט כי אני לא זוכר מה הוא אמר לפני דקה. זה מביך בעיקר כשאני מדבר עם בחורה למשל. זה כבר קרה לי יותר מפעם אחת. זה די מביך. המוח שלי כאילו מתייחס לשם כאילו זה עוד פריט מידע חסר משמעות. לפחות אני מחפה על זה עם זכרון הקשרים ומחשבות. אני זוכר מה היה ההקשר של השיחה, אני זוכר משום מה איפה חשבתי מחשבות מסוימות- אם זה היה כשעברתי דרך דלץ, במקלחת, באוטו, כשהסתכלתי על שלט, כשהרמתי את השפופרת... נסתרות הן דרכי האל.
ואז התחלתי לדבר על הפרעות קשב וריכוז. אחת הבעיות בהפרעת קשב חוץ מנטייה לשיכחה היא... (טוב, זה מתקשר אצלי ללקות הלמידה שלי אבל הכל אותו סלט אז נלך עם זה...) הבעיה של אחסון המידע בזכרון והשליפה שלו. זה קשור לשמות של אנשים וזה קשור לשיום של מילים/מצבים ושאר תחושות בטן.
ואז התחלתי להסתכל באינטרנט על הקשר בין אוכל והפרעות קשב. הפלא-וופלה יש קשר בין הדיאטה שעשיתי פעם לבין הדיאטה שאני צריך לעשות (שהתחלתי על דעת עצמי בלי קשר שלשום בלילה).
מקריאה שטחית הבנתי שני דברים מרכזיים: אני צריך להמנע מאכילת סוכר, פחמן דו חמצני וכמו כן- מעבר מוחלט לפחמימות מורכבות (פסטות ולחם מלא ושות') או ירידה מכל מוצרי הבצק למיניהם.
הדיאטה הקודמת שלי הצליחה כל כך בגלל שכמות הסוכר והפחמימות שלי ירדה נקודה. 11 קילו, אוכל דל בשומן, פחמימות מורכבות  וארוחות מסודרות. זה ומצברוח טוב חסר רגשות אשמה של אדם בריא, מאחל לכולכם. השומנים בדמי התאיידו והכבד שלי קיבל 10 שנים נוספות במתנה.
אז ככה-
סוכרים: לא ממתקים, לא שתיה קלה, פירות מועטים ליום אם בכלל.
פחמן דו חמצני: לא לשתייה עם גזים- משמע שגם את הדיאט קולה שלי אסור לי לשתות, אני נותר עם מים ודיאט פטל.
פחמימות: כבר יודע שפסטה צריכה להיות המזון העיקרי שלי, צריך לחזור להכין לי תרכובות של שיבולת שועל שיהיה מעניין.

הדיאטה תצטרך להיות עם שתי מטרות-
שומנים בדם נגרמים מהשילוב של פחמימות וסוכרים- זה יהיה הדבר הראשון ל"שתי" הדיאטות שאני צריך.
הדבר השני יהיה להכניס לי לגוף כל מיני חומרים כמו ויטמינים ותוספי מזון שהגוף שלי חסר שאי הימצעותם כנראה גורמת לי להפרעות הקשב.


מה שעוד מעניין, ואת זה דווקא קראתי בהקשר של ילדים עם בעיית היפראקטיביות (תודה לאל שאין לי את זה), זה שהם באופן לא מודע מייצרים את ההיפראקטיביות במוח שלהם כדי שהוא יוציא "באופן מכוון" איזשהו הורמון שהוא  מפריש בצורה מועטה כחלק מהבעיה. במילים פשוטות- מוחם של היפראקטיביים מייצר הורמון מסויים בצורה דלה. על כן, כתיקון, המוח עצמו מייצר את ההיפראקטיביות כדי לגרום לעצמו להפריש יותר מההורמון הזה. זה בערך מה שהבנתי. תודו שזה מעניין.
זה הולך להיות מעניין.

stay tuned, its the book of my life

מעניין, ועוד מעט פסח. אתם יכולים לראות את עצמכם לא אוכלים סוכר בפסח?
מה שטוב ברשימת המשקל שיש פה בצד זה שאני יודע בדיוק מתי נשקלתי בפעם האחרונה. מאז לא עליתי על משקל (לפחות לא כזה שאפשר לסמוך עליו. מעניין כמה אני שוקל היום. בכל זאת עברו 7 חודשים חזוס קריסטוס


בי-די-יוק