| 9/2003
הסברים ובכן בעקבות דבריי בפוסטים קודמים, הנה כמה הסברים: ובכן, הציטוט התנכ"י הוא מספר בראשית פרק ד' פסוק 7. המדובר על קין והבל. הנה הפרשנות : רקע: קין והבל שני אחים, הם גילו שיש אלהים והחליטו לעבוד אותו. קין היה מגדל חסות והבל היה עושה שישליק. כמו בכל חברה קפיטליסטית, הם החליטו לעשות הפרטה ושתהיה ביניהם תחרות בשם "את מי אלהים יותר אוהב"- יינצח מי שיעלה קורבן ואלהים יקבל את קורבנו. קין עשה סלט חסה והעלה אותו קורבן, העשן עלה באלכסון. הבל הכין סטיקים ושם על האש, העשן עלה ישר למעלה. ולעניין: קין קיבל ת'חלסטרה, התעצבן, קינא: מזתומרת אלהים לא אוהב אותי, חשב לעצמו, זה לא בסדר. ואז אלהים, כיודע כל, ניגש אליו ומזהיר אותו מפני העתיד הצפוי הכמעט ודאי ואומר לו: למה חרה לך ולמה נפלו פניך? (אחי, למה אתה עצוב, מי עיצבן אותך אח שלי?) הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב (הלא בין אם תרצה ובין אם לא- ראוי להקרא בנשימה אחת) לפתח חַטַאתְ רובץ (בפתח רובץ חטאת- חטאת מלשון החטאה (לא בהכרח משהו רע- הסבר נוסף בהמשך, החטאת יושב ומחכה לך בפתח) ואליך תשוקתו (אם תחליפו את המילים זו בזו תקבלו "תשוקתו אליך", כלומר- החטאת חושק בבנאדם ולא להיפך, קיראו שוב בהדגשת ה"ואליך" : "ואליך תשוקתו") ואתה תמשל בו (אתה יכול לשלוט בחטאת הזה למרות הכל) ההסבר השלם: בין אם תרצה ובין אם לאו, החטאת רובץ בפתח. מהו חטאת? בחיי היום יום חטאת הוא כל שיחה אוטומטית שיש לנו בראש ויש לה השלכות ידועות ועל כן צפויות מראש. מהו פתח? פתח הוא כל מחשבה שאנו חושבים, כל שיחה בראש, כל נשימה שאנו לוקחים היא פתח פוטנציאלי. אם מישהו אמר משהו זה פתח, אם קרה לנו משהו זה פתח- כל דבר הוא פתח פוטנציאלי. ובפתח יושב לו חטאת שממתין לנו שם ואז הוא יתלבש עלינו כמו פילטר. ומה שקורה ברגע שהוא מתלבש עלינו זה שהוא מתנהג כמו משקפיים, אנחנו מתחילים לראות את העולם דרך העדשה הזו, והרבה פעמים לא יודעים שהעדה הזו הולבשה עלינו. וכשהעדשה הזו עלינו אנחנו בדרך כלל נחשוב שמשהו לא בסדר, נחשוב שמשהו מקולקל, נעשה את עצמנו, או אחרים לא בסדר, מיליון ואחד אפשרויות... וכל זה יקרה בין אם נרצה ובין אם לא. ואז מגיע הפתרון- "ואתה תמשל בו"- איך? בשביל להבחין שהתלבש עלינו חטאת אנו צריכים להיות מאומנים בכך. ברגע שאנו מאומנים (היתה תקופה בה הייתי מאומן בזה מאד) אנו יכולים לראות כל שנייה מהחיים כסוג של פתח ועל כן, ששם רובץ לו חטאת. כשמאומנים, אפשר להבחין בחטאת מבעוד מועד ולהוריד אותו לפני שהוא עלה עלינו, רוצה לומר- להקדים רפואה למכה. הדרך לשלוט בחטאת היא להבחין בקיומו מבעוד מועד, תוך כדי, או לאחר מעשה. כך או כך או כך, החטאת יורד מאיתנו ברגע שהוא מובחן ועל כן יפה שעה אחת קודם. בתקופה בה הייתי מאומן בהבחנה הזו והשתמשתי בה בכל יום עשרות פעמים אם לא מאות הייתי מאושר הרבה יותר, דברים לא דבקו בי, הייתי רגוע יותר, הייתי במציאות יותר (מאשר בראש שלי)- ראיתי שלהבחנה הזו יש השפעה ישירה לאושר שלי. איך מתאמנים? ראשית כל, קולטים את הפסוק הנפלא הזה ולומדים אותו. מסתכלים עליו כמו על תמונה תלת מימדית עד שרואים את הנסתר שם. לא צריך לעשות פעולה נוספת חוץ מלקרוא אותו ולדמיין. שנית, יש להחיל אותו במציאות {אמא נכנסת לחדר ואומרת לי שיש אוכל. אני ישר קופץ ובא לצעוק לה "תעזבי אותי" כשפתאום אני קולט: אה, הנה החטאת, כשהיא אמרה לי "יש אוכל" עברתי בפתח, החטאת התלבש ובעקבות זה השיחה שלי בראש היתה, "היא מציקה" או משהו דומה- זה היה החטאת (במקרה הזה, סוג של פרשנות שהוספתי), התפקיד של החטאת הוא להפעיל אותי, ללחוץ לי על הכפתור, וברגע שהבחנתי שזה מה שקרה, ירדתי מהעצבנות שלי והלכתי לאכול בשמחה). בסופו של דבר זה עניין של תרגול. אומר לכם מנסיון שבהתחלה לא רואים הרבה, אך אט אט מקבלים תמונה גדולה יותר, ועם האימון מתפתח השריר, לאט לאט, ופתאום אתם קולטים שאתם שמחים יותר ורגועים ומאושרים יותר.
אייקידו- סוג של אמנות לחימה רכה ולא פרקטית (מבחינת הגנה עצמית)לחיי היום יום. האייקידו, שלא כמו שאר אומנויות לא יכול להתבצע בהפעלת שריר או כח. אם מפעילים כח, זה לא אייקידו. התרגילים פשוט לא עובדים. באייקידו שאני למדתי, לא לומדים לתקוף אלא רק להתגונן. האייקידו לפי מיטב ידיעתי הגיע מתקופת הסמוראים והוא התפתח כדי לאפשר לאנשים זקנים שנגמר להם הסוס להתגונן בלי להפעיל את השרירים שכבר אין להם. רוב התנועות באייקידו התפתחו משימוש בחרב. אייקידו נראה הרבה פעמים כמו ריקוד, הוא יפה כמו ריקוד, אך הוא אינו ריקוד. בשבילי לעשות אייקידו היה לקבל כל פעם מתנה מחדש. זה היה משמח לי את הלב. אז איך מתגוננים בלי כח? זה אפשרי, זה מדהים. מה שהדהים אותי זה שאם מישהו שם עלי את היד, יכולתי לעשות תנועה קטנה והאדם היה מוצא את עצמו על הרצפה, זה מרגש לעשות את זה, ומרגש לראות את זה, זה כמעטט לא יאומן, זה חינני מאד מאד. בנוסף, האייקידוקא (המשתמש באייקידו) רואה ביריבים שלו לא את יריביו אלא משהו כמו אחים שלו או אנשים שהוא לא רוצה לפגוע בהם. הוא רגוע ושליו ואין לו שנאה בלב. כל עניינו הוא להתגונן בעת הצורך ותו לא. הוא לעולם לא תוקף, ולכן מעולם לא למדתי לתקוף ואין לי מושג בזה. על כן, כמו שאיני רוצה לפגוע באחותי, או באמא שלי או בכל אחד מאהוביי, כך רואה האייקידוקא את יריביו. לשתק אותם בעת הצורך ולהמשיך הלאה. אין שום עניין לגרום כאב. למרות שזה יכול לכאוב להם מאד . הגעתי לאייקידו כי ידעתי שזה רך. אני לא סובל אלימות ויש לי רתיעה קשה מאד ממנה (סיפור של סנקציות כשהייתי קטן). כשגיליתי את האייקידו, ידעתי שמצאתי את המקום שלי. רך, נעים, כיף, מלבב. בנים, בנות, חלשים, חזקים- לא משנה. אייקידו עושים בלי כח. והמשפט של האייקידו מלמד אותנו לזרום אם היריב, ולא להתנגש בו. זה כל היופי (ובגלל זה הוא נראה כמו ריקוד). ובקשר למודעוּת- זה לא משנה. שנינו צודקים, כל אחד מהמקום שלו, זה לא כל כך משנה.
אני נוסע היום לים המלח. הולך להיות שם זולה מטורפת. אני מחכה בקוצר רוח. תכף אני הולך... יש לי מבחן יום א' שלא התחלתי אפילו ללמוד אליו- איך זה בשביל דיסוננס קוגניטיבי? המבחן שליבפסיכולוגיה היה טוב. אבל אני אף פעם לא יכול להגיד איך הלך. נחכה לציונים. בכל אופן.... אחלה שהגבתם לפוסטים הקודמים, שמח לשתף. תודה
| |
|