קמתי מהשינה. לאחרונה התחלתי להשכיב את עצמי בסלון, להשקיט את הטלויזיה ולשם שינוי פשוט להירדם מול הטלויזיה בצורה יזומה. הכי טוב יוזמה. עכשיו כשקמתי הרגשתי שהשלתי מעליי את כל החיים שלפני. השלתי מעליי את נשל חיי ועכשיו עם העור החדש שלי אני יכול להתמקד בלעשות ולהתרכז בדברים הבאים עליי לטובה.

אתמול כשצילמתי את קצב הליכתה הבנתי סופית למה אני צריך לקנות מצלמה חדשה ומשוכללת כמו שאני מתכנן לעצמי. משום מה נראה לי שאחרי שבתוך שבוע אחד במרץ הורדתי 2800 תמונות (בטח 3000, כי לא ספרתי את כל ההמון שמחקתי) המצלמה היא כבר לא אותה מצלמה, נראה שיש דליפה בשיבר וצריך להחליף את הג'אנטים ואולי לעשות טיפול עשרת אלפים ועוד כל מיני טרראם טרראם. מעבר לזה שהרי- לצלם פאקין הופעה בתאורה של הופעה, עם הפלאש שיש לי, ועם הבטריה שיש לי . . . זה לא כזה . . .להיט.
אחד הדברים שעוברים לי בראש כשאני חושב על קניות רבות ממון . . .אני תמיד חושב על מה אחותי תגיד . . . תמיד להצטדק על משהו. . .תמיד לשמוע מה היא אומרת בראש שלי. . . אז באופן טבעי גם על המצלמה שלי הענשתי את עצמי בהצטדקות של ילד אינפנטיל. . . עד אתמול- ועכשיו אני יכול לנוח. ניצחתי. לשם שינוי התשובה מגיעה מתוכי פנימה, מה שנקרא "כל עוד בלבב פנימה", תשובה שמגיעה מתוכי, שאני שלם איתה, שאני לא צריך לקבל ממקום אחר... וזה כל כך משחרר. אז זהו.

טוב... אני הולך לעשות קצת מדיטציה במקלחת . . . גם אניהתחלתי לקבל הפניות מוזרות מגוגל. . . "חוויה מינית", "סייבר" ובטח עוד משהו ששכחתי

נשיקות לכל הסקסיות- איזה יום ים הלך היום הא?