לא יצאתי היום מהבית. לא נורא, לבשתי חולצה שחורה שמאד מחמיאה לי. גם השיער הקצר שלי מחמיא לי, כולם אומרים לי את זה. אתמול אחרי שאמרתי לכם שיש משהו כזה שנקרא עוצמה פגשתי חבר שלי... אחד כזה שפגשתי פעם באבט"ש ושמאז פגשתי אותו הוא לא השתנה.  הוא אדם כזה שמנסה להבין את חייו לעומת לגרום להם לעבוד כמו שהוא רוצה. אנחנו מאד דומים. אני מזהה אצלו את דפוסי החשיבה והוא יודע שאני מבין אותו. הוא גם מעריך את הכנות הבלתי מתפשרת שלי איתו כי אני זורק לו חדשות איומות בפרצוף. ההבדל הוא שהוא נשאר ברמת ידיעת הדברים כולם ולא מוכן להתנסות בחיים עצמם, בלקחת סיכונים, בלקפוץ למים. הוא רק מדמיין איך זה ונשאר בדימיונו. אלה הם חייו ובסוף הוא ימות החתיך הזה, ועל הקבר שלו יכתב- "היה לו פוטנציאל".

-_-_-*

את המצלמה שלי הלכתי לתמחר בשני מקומות של יהודים. בסוף מצאתי באינטרנט דיל אחר, יש יאמרו יותר טוב- נו בטח, פחות 500 דולר, אבל אז אין שם פלאש וסוללה ספייר, אז לבסוף, אני מעריך אני אחסוך רק בערך 300 דולר, שגם זה כסף. האמת שאני מתרגש, המצלמה הזו היא מחויבות עצומה.

אני קורא עכשיו ספר, בכלל, הבית פה מלא בספרים של סוציולוגים ושאר הוגים, פשוט תענוג- אבא עשיר אבא עני. זה שם הספר.  בכלל, יש סוג מסוים של הקשבה שאימצתי לי מאז גיל 16 וחצי, פילטר מאד ספציפי, מאד מכוונן, מאד מעמת, מאד מבגר, פילטר של "מה אני יכול ללמוד ממה שנאמר"- הספר הזה הוא ספר כזה שהפילטר שלי מתעורר בו. בכלל, אני משתדל ללמוד מכל מה שאני קורא ולומד, כלומר, לקחת לחיים שלי את מה שאני לומד ולא להשאיר אותו ברמת הידע אלא לענטז אותו בתוך בתוך המערכת שלי, בתוך המחשבות , אל תוך הדם. אני אוהב שזה קורה. בסוף אני משתמש, אני נהנה ואני מפיק לחיים שלי. יש דברים שאי אפר ללמוד מספרים.

גם טור נוסף כתבתי על מועדון ג'ז, אני מקווה שהיא תאהב אותו, היי את... אני אתגעגע לילדוני, הוא הילד הכי יפה שראיתי בחיים, אפילו יפה יותר ממה שאני הייתי בתור תינוק. אמא שלי אומרת שאני הייתי יותר יפה ממנו. דעתה של אחותי חצויה בעניין.

אגב, אני שוקל 79 קילו.