יומיים אני ישן על הרצפה בחדר של הילד. לומר שהשינה לא טובה תהיה שקר. מה שכן אני קם בשעות הזויות כמו 6:47. אחרי שקמתי ב- 4 להרים את הילד הבוכה משנתו.
אתמול בלילה בלכנו למועדון ברח' 14 פינת ההיי וויי של השדרה ה- 12 בווסט סייד, אחרי שהמקומות באיסט סייד עשו לנו פריחה.
כהרגלי הייתי מובילחברתי ברחבת הריקודים הבאמת מהממת... אחותי אמרה שפשוט השתנתה המוזיקה כשהאחרים התחילו לרקוד. נתתי לה להנות מהספק.
לימדתי את אחותי לשתות רמי מרטין (אך שמבוטא רמי מרטן), זה קוניאק משובח שהיא שתתה בפעם הראשונה בסמוק (מועדון ג'ז) שליד הבית. אני לעומתה לקחתי לי וודקה קרנברי סאוור. בימים האחרונים אני לא יכול שלא לשתותאת המשקאות סאוור האלה. כבר שתיתי וודקה סאוור, אמרטו סאוור, וויסקי סאוור, מוחיטו (שהיה סאוור) וזהו... אני חושב שזה בגלל שאני לא זוכר שמות של קוקטיילים, אז אני הולך על ברירת המחדל. אז רקדנו והיה מגניב, ואיזה ערס חולה נפש נדבק לאחותי ותפס לה את הספייס, אז באתי מאחורי ונכנסתי ביניהם בלי להסתכל עליו. היו לו עיניים של אחד שהיה הולך עם אקדחים לביצפר. הייתי נותן לו אגרוף אם היה מתקרב אלי. בכל אופן, אחותי התחילה להסתחרר. איבדה את השיווי משקל שלה פעמיים בערך. הרמתי אותה החזקתי אותה וחיבקתי אותה כאילו היא היתה חברה שלי. האמת זו היתה הפעם הראשונה שהרמתי אותה. קלילונת האמא. כיף לטפל בה.
יצא שהתחלתי לרקוד עם איזהאחת, כנראה פורטוגזית. לא יכול לומר שהיא היתה יותר מטורפת ממני, אבל מה שכן- היא היתה יותר אירובית ממני. לא עמדתי בקצב. אחר כך באה לרקוד מולי אחת שכל הגברים במועדון סבבו סביבה. סבבה אמרתי לעצמי, עד שגבר אחד התחיל לרקוד מאחוריה, שניים מימינה, ובטח עוד אחד לפניה, כשאני בסך הכל משמאלה. ידעתי שזה יהיה יוצא דופן להתחיל לדבר איתה, אבל הרגשתי ממש מוזר לרקוד לידה והחלטתי לא לרקוד לידה, כי זה פשוט היה הזוי. "תגידי, לא מפריע לך שכל הגברים במועדון מסתכלים עליך?" "לא, אני רקדנית מקצועית אני רגילה לזה..." ואז משום מה היא אחזה לי בזרוע ימין שלי כאילו היא היתה עמוד ועם היד השניה יגעה לי בבטן ואמרה לי עוד דבר או שניים שבכלל לא הצלחתי להבין והלכתי משם... ולא רציתי לרקוד שם, זה היה הזוי.
אר כך המוזיקה השתנתה, לא היה לי מקום והייתי צריך את הספייס שלי- הלכתי לכניסה, איפה שיש הכי הרבה תנועה והכי פחות אנשים שרודקדים בעמידה. אז התחלתי לרקוד שם כמו ישראלי טיפוסי, בקפיצות והתרגשויות... כמובן שהיה לי קהל, ככה זה כשרואים ישראלי אסלי.