כן , טוב, הרס עצמי, פוסט אחרון:

כשלא לומדים מטעויות שיודעים שעושים
כשנמצאים בקשר רומנטי עם אדם שיודעים שאינו מתאים לי
כשלא מתכוננים למבחנים ולמצגות בעבודה
כשלא מטפלים בבריאות
כשיושבים בבית ומרחמים רחמים עצמיים.
שיעמום. זה לא מצב אובייקטיבי אלא מצב של תלונה. אדם מפיק רווח מלהיות משועמם.
נוקשות היא הרס עצמי, when you stick with something, אנשים חושבים ש"תכונות" זה דבר שכמעט אי אפשר לגעת בו אלא אחרי עבודה רבה. זו אשליה. תשקלו שאנו חסרי תכונות וכל מה שיש לנו זה תירגולות (פעולות ומחשבות- להן אני קורא תירגולות) שמתרחשות בכל פעם שקורה לנו משהו. בתכונות אנו כמעט לא יכולים לגעת, אין לנו גישה, אבל אם אנחנו לומדים מהן התרגולות שלנו (או במילים אחרות: התגובות שלנו למצבים בחיים) אנו לומדים שתגובות אפשר לשנות, פתאום יש גישה. זה כמו אבן מהלב, כמו נשימה עמוקה).נוקשות לעומת גמישות, מתישהו בחיים קורה לי שאני מצליח להיות חדיר כמו מסננת, מסננת גמישה, זן.
צדקנות. זה הרס עצמי. צדקנות מוציאה את הרוח ממפרש החיים. אם תהיו נוכחים לבטן שלכם, או לגרון שלכם, פעם אחת כשאתם רבים עם מישהו ותעסקו לרגע באיך אתם מרגישים בדיוק באותו רגע אתם תבחינו- בגרון פתאום תחושת מחנק, הבטן מתכווצת ונכנסת פנימה, כמו האייקון של הסחיטה במכונת הכביסה שלכם. אם לא הבחנתם זה לא כי זה לא קיים, פשוט לא הייתם נוכחים.

NOTHING HAPPENS
תחשבו על המשפט הזה