|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 5/2005
ילד בגוף של מאבטח, אירועי יום אחד - עד עכשיו כבר שכחתי כמעט לגמרי את כל רשימת המטלות שלי. - עוד לא פרקתי את המזוודה, אבל זה יקרה, ואם לא היום אז מחר. - היום אני גם יוצא לבלות, הולך לראות הופעה של חברה. מוזר וחבל שכמעט מעולם לא היה לנו משהו ביחד. לשנינו, תמיד תמיד, כשאנחנו חושבים האחד על השני בצורה הזו אנחנו אומרים: Down boy ו - Down girl, כי היחסים שלנו באמת משהו, והאמת, אני בטוח שבמיטה היא שווה רצח. - היום התחילה איתי מישהי באוניברסיטה. ואז עשיתי מה שלא עשיתי בניו יורק (בסאבווי). זה נורא פשוט, כשמגיעים לסוף השיחה ואז יש רגע של שקט ואני אומר "נו אז מה?" והיא אומרת: "נו, אז מה?!" זה בדיוק הזמן להגיד: "רוצה להחליף טלפונים?", ואז היא אומרת "כן" במין הנאה כזו, זה ממש כיף. - משום מה, כולם רוצים להפגש איתי מחר. בערב. חוץ מזה, שתיים, בפוטנציה שלוש, רוצות לשכב איתי מחר בערב. המצב קשה. - היום עצרו אותי שלוש פעמים, ארבעה אנשים ורצו לדעת מי אני ולמה אני וקוני מצלמים את מה שאנחנו מצלמים. למזלם הייתי סופר נחמד ומדבר עברית וחסר ציניות וקוני היתה יפה מעין כמוה ועשתה עיניים לגברים החסונים. כנראה שבכל גבר חסון ושרירי שעובד בשירותי הבטחון יש נפש מוחבאת ופשוט צריך לשחרר אותה.
| |
|